"השנה אני לומדת לסלוח. רגע לפני שאתנצל על החטאים שלי ביום כיפור ורגע לפני שאצפה מאחרים לסלוח לי, אהיה חייבת לדעת קודם כל לסלוח לעצמי. לסלוח לעצמי גם כשאני טועה במבחן, גם כשיצא לי חצ׳קון כואב וגם כשאני לא נרדמת בלילה מרוב לחץ. אני אסלח לעצמי גם אם כעסתי, אם נפגעתי ואפילו אם הגבתי בדרמטיות מיותרת. השנה אני מפסיקה להשוות את עצמי לאחרות, יותר יפות, יותר חכמות, יותר מוכשרות, יותר מוצלחות. אני מבטיחה לתת לעצמי זמן לנוח, לסלוח לעצמי על טעויות, לעשות מה שבאמת עושה לי טוב ולהשתדל לאהוב את עצמי. לאהוב את הכשרונות שלי, לאהוב את הרגישות שבי, לאהוב את החכמה שלי, לאהוב את הגוף ואת הפנים שלי. אני אסלח לעצמי גם אם התהליך הזה יקח יותר משנה, אולי שנתיים או אפילו שלוש ואולי אפילו זה משהו שאאלץ לעבוד עליו לנצח. אני משאירה מאחור את הפרפקציוניזם ואת הסטנדרטים הגבוהים מדי, ומאחלת לעצמי ולכולם שנה מופלאה."

"האמת היא שכבר כמה שנים אני מנסה לעשות חשבון נפש עצמי בראש השנה- מה היה טוב השנה? מה היה צריך לשפר? מה המטרות לשנה הקרובה? ומה אני לוקח על עצמי? וחוץ מזה שבין שנה לשנה התשובות לשאלות האלו לא משתנות בהרבה, מעטות הפעמים בהם באמת יישמתי את ההחלטות שלי. אבל השנה יש לי הרגשה שזה יהיה שונה. כי השנה, אני לא מתחיל עוד שגרה רגילה במערכת החינוך, אני לא חוזר בהתרגשות (וקצת באסה) לתיכון שלי במודיעין והשנה אני לא עומד לספור ימים לחג הבא בשביל החופש שלו (אפילו שעושים את זה בכל גיל, לא?). השנה אני בכלל גר בז'נבה, שוויץ, בלי המשפחה שלי, מנסה ככל יכולתי לחבר את הקהילה היהודית והנוער היהודי כאן לישראל, כשנת שליחות מטעם הסוכנות היהודית. לכן, גם המטרה שלי השנה תהיה שונה מהשנים הקודמות. השנה, אני לוקח על עצמי דבר אחד ויחיד– לרצות ולעשות, באמת ובתמים, משהו טוב בשביל מישהו אחר. בלי אינטרסים, בלי רווח אישי, בלי הצגות. אשכרה להשקיע את השנה הזו בשביל הטוב של הסביבה שלי, בשביל להשפיע על האנשים סביבי ובשביל המטרה לשמה באתי לכאן. שנה טובה!"

"השנה אני מחליטה שאני קודם כל ממשיכה להגשים את החלומות שלי, אני לא מתעסקת
יותר במה חושבים עליי, אני משתיקה את רעשי הרקע, אני לא מתמקדת בהם, אני מתמקדת באני. השנה אני מחליטה להיות בטוחה בעצמי, בדרך שלי, בערכים שקיבלתי לאורך השנים. לעשות דברים מבעירה פנימית, לא כי אמרו, לא כי צריך, כי באמת אכפת לי.
השנה אני מחליטה להיות מלאת ביטחון, אני מחליטה לדבר, לעשות, לשנות בלי להיות
כפופה למה חושבים עליי, לאיך אני נתפסת בעינכם. השנה אני מחליטה לשים לב לחברות שלי, אני נמצאת שם בשבילן, אני שומרת על קשרים שנשחקו. אני מקשיבה לעצות שיגיעו, אבל בוחרת מה מתאים ומה מדוייק לי. השנה אני מסמנת עוד וי על השאיפות שלי (ויש לא מעט), השנה אני טורפת את העולם, בפרוגי, בכנסת, "בבונות" בכל מה שאני עושה ואעשה. אני מתעסקת בסתיו, במה אני תורמת לעולם, באיך אני עושה טוב, באיך אני מביאה עוד קרן שמש קטנה. השנה זו השנה שלי".

"אני מאחל לעצמי שנה טובה ומשמעותית, מלאת תובנות והגשמה עצמית. מי ייתן ולעולם לא אפסיק לחלום ולהאמין בעצמי. אני מאחל לי להיות על דרך המלך בכל דבר שאעשה וגם כשנדמה שהכול הרוס, אמצא דרך לאחות מחדש את השברים ולהמשיך הלאה. לאהוב, לכעוס, להיפגע,לצמוח. מי ייתן שהרע ידרבן אותי והטוב ירומם אותי, ככה שאף פעם לא ארגיש אבוד. אני מאחל לי שאצליח לראות את התקווה ושאזכור שתמיד צועדת איתי אימפריה עוצמתית: חברים, משפחה והכי חשוב אני. אני הנכס הכי יקר שיש לי, וכמו שאני מבקש להפיץ טוב, אני גם ראוי לטוב הזה. אני מאחל לעצמי שתמיד אקיף את עצמי באנשים בריאים ושמחים, שבאמת אכפת להם ממני ושאתפוס מרחק מאלה שאינם כאלה. אני ראוי לטוב. אף פעם אל אתן לאף אחד לזלזל בי ואזכור תמיד מי אני ומה אני שווה! אני מאחל לעצמי את כל הטוב שיש לעולם להציע! יאללה הגיע הזמן לצא לטרוף את הכל!" 

"שנת תשפ"ב אין לי מילים כדי לתאר אותה אפילו מרוב שהיא עברה כל כך מהר והייתה כל כך טובה. אני עוד זוכרת ששנה שעברה חשבתי לעצמי שנשאר לי יותר משנה בצבא והזמן יעבור מאוד לאט, אבל להפתעתי הרבה החודשים עברו כימים. השנה החולפת הייתה מלאה בחוויות משוגעות וטובות שאני לא אשכח לעולם, גם למדתי על עצמי הרבה דברים חדשים והכי חשוב התקדמתי מאוד בכתיבה ובעיתונאות שלי בפרוגי. מאוד קשה לי להיפרד משנת תשפ"ב אבל אני יודעת שלכל סוף יש התחלת חדשה ושנת תשפ"ג תתעלה על השנה
הזאת. השנה, בפעם הראשונה בחיים שלי אני לא אהיה קשורה למסגרת כלשהי כמו בית ספר וצבא. סוף סוף אני חופשיה ויכולה לעשות מה שאני באמת רוצה ואני אהיה עצמאית לבחור את הדרך שלי ולהגשים את כל החלומות שלי. קודם כל, אני חייבת לטייל ולצבור חוויות מסביב לעולם. בנוסף אני רוצה להמשיך בדרך לחלום שלי להיות עיתונאית ולהגיע לפסגות חדשות. אני מאחלת לעצמי השנה שיהיה לי כח רצון ועקשנות להגיע לכל מקום שאני רק ארצה ושבחיים לא אוותר. אני מאחלת לעצמי ששנת תשפ"ג תהיה השנה של
הגשמת חלומות".

"ישנה אימרה שמסתובבת הטוענת כי האופן בו יעבור עליך ראש השנה מתאר איך תעבור עליך השנה כולה. אישית, אני לא מסכימה עם אמרה זו. אני חושבת שיש לנו יכולת לשלוט על גורלנו ואנשים שעומדים מאחורי אימרה פשוט לא רוצים או מפחדים מדי לשנות את גורלם ומעדיפים להפיל את הדבר לידי המקרה. על כן נוח להם להגיד שהוא קבוע מראש. לדעתי, לכל אדם יש בחירה חפשית. כולנו יכולים להחליט ולשלוט על גורלינו ועל מה שיקרה איתנו השנה. השנה אני לא מתכוונת לתת לעבר, או למה שאנשים אמרו לשנות את הרגשתי או החלטותי, אני אנסה לקבוע את גורלי בעצמי, בכוחות ידי ולא אתן לדברים אחרים להיכנס לראשי ולשנות זאת. אני אגיע להישגים ואהיה גאה בהם, אני אשתדל שבסוף השנה אסתכל אחורה ואהיה גאה במה שעשיתי. אני מאמינה שלכל אחד מאיתנו יש הכוח והזכות לשנות את גורלו ואני מאחלת לעצמי ולכולנו שנה טובה ושנצליח לעשות זאת! 

"לקראת יום הכיפורים, אני רוצה לסגור פינה ולהתוודות על חטא אחד קטן: אני אוהבת לחפש את השם שלי באינטרנט. לא, זה לא בא מאיזשהו רצון לנפח את האגו, או תירוץ לנרקיסיזם. אם מחפשים את השם שלי באינטרנט, אפשר לראות שיצא לי לכתוב כמה דברים בעבר- סיפור קצר ושירים בכתבי עת דיגיטליים. כשאני גוללת באותם העמודים מלפני כמה שנים לצד הכתבות שלי מהשנה האחרונה, אני מרגישה גאווה ענקית, מבחינתי האינטרנט מתעד את המסע שלי, את החיפוש העצמי שלי. 

מגיל קטן הרגשתי שבכל מקום מסביבי באותה תקופה היו ועוד ישנם כאלו שהתחילו כבר להתמקצע במשהו, כשהם הביאו מתחרויות וליגות גביעים ומדליות שלא היו רק בגדר מדליות השתתפות ולי לא היה כלום להביא הביתה. אבל אז בכיתה ז', כשהמחנכת שלי שקראה לי בתור כינוי "רחל המשוררת" שאלה אם אני יכולה להעביר קטע ששלחתי לה לשאר המורים, הבנתי שאולי כדאי להוציא את זה מהמגירה לחתום על זה בשם האמיתי שלי. ככה הבנתי שבסך הכל, הכישרון שלי אולי לא נמדד במשהו פיזי כמו גביע עם חריטה של השם שלי,אבל זה לא אומר שאני לא טובה בשום דבר. 

מאז, החלטתי להיכנס לכל תחרות שראיתי. כל דבר שיכולתי לכתוב אליו, כתבתי. הגשתי כמויות של מיילים גם למקורות קצת פחות מוכרים. לאט לאט התחלתי לראות שאחרי הרבה זמן, אני מקבלת "כן". כתבי עת שמתלהבים מהקבצים שאני שולחת ומפרסמים בפורמט מודפס ודיגיטלי, תחרות באנגלית שנתנה לי את התואר של "הסיפור המקורי ביותר" ואפילו ערב הקראה אחד בבית הסופר בתל אביב, שם הייתי הצעירה ביותר שהקריאה שירה. 

בכיתה ו', כששאלו אותי איפה אהיה בעוד עשר שנים, ידעתי להגיד שאני אהיה סופרת שכותבת ספרים ארוכים. אם הייתם שואלים את שני של כיתה א' מה היא הייתה רוצה לעשות לקראת סוף התיכון, כנראה שהתשובה הראשונה לא הייתה כתבת- אבל יום אחד ראיתי מודעה ב'פרוגי', הייתה לי הרגשה טובה והחלטתי להגיש מועמדות עם ביקורת לסרט שראיתי ואני מודה על כל רגע וכל הזדמנות מופלאה שניתנת לי במסגרת הכתיבה באתר- אני מראיינת אנשים מופלאים, יוזמת כתבות משמעותיות ויוצרת זכרונות שלא אשכח לעולם (ולטובה, כמובן). 

בעצם, אולי המסר פה הוא לא חד משמעי. הדבר הראשון שיש לי להגיד הוא שלא חייב מדליות כדי להרגיש שאתם טובים במשהו, היכולת האמיתית נמדדת במעשים. הדבר השני שיש לי להגיד הוא שאל תפחדו לנסות ולהעז. אני יודעת, זה נשמע קצת קלישאתי- אבל זה לגמרי נכון! אם אתם רואים הזדמנות שמתאימה לכם- לכו עליה. תעזו למתוח את הגבולות שלכם עד הסוף, לקפוץ למים העמוקים- כי בסך הכל השמיים הם הגבול. 

אחד מהמאפיינים של ראש השנה הוא החגיגה של התחלות. כל דבר ראשוני הוא מרגש, כל התחלה חדשה היא מבורכת... כשאני גוללת בתוצאות החיפוש שמופיעות תחת השם שלי, אני רואה איך מצאתי את עצמי לאט לאט וגיבשתי את הזהות שלי בעולם הכתיבה ובעולם בכלל. זה לא היה פשוט, אבל החלטתי לנסות כל מיני דברים עד שאצליח לקלוע למה שמדויק לי. כמו שאמר איזה דוקטור סוס אחד 'אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים'. כל מסע, כל יציאה, תמיד מתחילה בצעד אחד קדימה. שנה טובה ומלאת התחלות חדשות!"