בשאלה עד כמה בני נוער מתעניינים ומבצעים פעילויות ספורטיביות - כבר עסקנו, והגיע הזמן להבין מה קורה בתיכונים. לכבוד שלב ההרשמה של "טופ טאלנט 2" (בשיתוף הטוטו), יצאנו לבדוק בתיכון "הראל" שבמבשרת ציון (אשר נוסד לפני כ-29 שנים על ידי תלמידים והורים יחד עם המועצה המקומית ומשרד החינוך) על המטרה שהתיכון הציב לעצמו - ההצטיינות בתחום הספורטיבי, אותו דואגים לטפח רבות צוות החינוך הגופני, המאפשרים בין היתר לתלמידים שנמצאים במגמת חינוך גופני לצאת עם תעודת מדריך כושר גופני למרחב הפתוח. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• 65% מבני הנוער עושים פעילויות ספורט בגלל נראות חיצונית
• נערי האור: "באתי ממקום שאין בו חום ואהבה ומצאתי שם בית"
• רגע לפני אליפות התיכונים: "מי שלא נהנה לשחק, לא יהיה שחקן מקצועי"

בתחילת נובמבר, נבחרת בנים ונבחרת בנות בכדורסל של התיכון העפילו לאליפות התיכונים הארצית אותה מקיימת התאחדות הספורט לבתי הספר בישראל, לאחר שהתחרו במשחקי הגמר של תלמידים ותלמידות בכדורסל לכיתות י'-''ב של מחוז ירושלים ומחוז העיר ירושלים במסגרת האליפות המחוזית. מדובר בתיכון היחיד, שהעלה נבחרות גם של בנים וגם של בנות בכדורסל לאליפות התיכונים הארצית. 

בריאיון עם איתי אריאל (39), רכז הספורט בתיכון, מחנך כיתות י''ב במב''ר, מאמן נבחרת הבנות בכדורסל  ועם איל אלה (17), קפטן נבחרת הבנים בכדורסל שמתאמן בכדורסל מכיתה ג' והם מספרים לנו על נבחרות הכדורסל בתיכון, כיצד הן נבנות ועל רגע השתתפותם בתחרות הארצית.

איתי אריאל: "אנחנו מאתרים את הספורטאים והספורטאיות דרך שיעורי החינוך הגופני לנבחרות הספורט שונות. החינוך הגופני הוא מקצוע מוביל בתיכון, התיכון מאוד מקדם את השיעורים הספורטיבים ויש לנו את התנאים האופטימליים לעבודה. בנוסף, אנחנו שמים דגש על גיוון הענפים מבחינת הנבחרות, בכך שיש לנו מספר רב של נבחרות: כדורסל, כדורעף, קט-רגל, טניס שולחן, אתלטיקה קלה ומירוצי שדה. בענפי הכדורסל, הקטרגל והאתלטיקה הקלה, ישנם נבחרות גם  של בנים וגם של בנות".

אילו נבחרות יש ואיך הן בנויות? 

איתי אריאל: "המטרה של התיכון היא ליצור גיוון ברמת הנבחרות, אנחנו פותחים כמה שיותר נבחרות כדי ליצור גיוון וחשיפה לכמה שיותר תלמידים אל הענפים השונים ולאפשר פלטפורמה למספר רב של תלמידים וכדי שיוכלו להביא לידי ביטוי את הכישורים שלהם בנבחרות השונות. אנחנו לא שמים זרקור רק על ענף אחד, אלא פותחים כמה שיותר נבחרות בכדי ליצור כמה שיותר גיוון בענפים שונים. בסופו של דבר, המטרה העיקרית היא לקדם תרבות של מסורת וספורט בתיכון".

איך מצליחים לעודד תלמידים להשקיע את זמנם בחינוך גופני?

איתי אריאל: "אנחנו מציעים לתלמידים שלנו את המעטפת הכוללת, נותנים להם פלטפורמה שכוללת את הבסיס של החינוך הגופני, שהיא רמה גבוהה בתיכון שלנו ומבחינתנו, החינוך הגופני הוא מקצוע שאנחנו שמים עליו דגש למצוינות, כבוד הדדי והוגנות בספורט. מבחינתנו, המטרה היא להוציא מכל ילד את המקסימום בשיעורי החינוך הגופני ולאחר מכן, אנחנו מעודדים את אותם התלמידים להירשם למגמת חינוך גופני שמקנה 5 יחידות לימוד בבגרות. 

מה כוללת מגמת הספורט?

איתי אריאל: "התלמידים רוכשים ידע שלא נרכש בשיעורי החינוך הגופני הרגילים, בין אם זה דרך לימודי אנטומיה, פסיכולוגיה, תולדות החינוך הגופני ואנחנו גם מוציאים אותם לאליפות כושר גופני, למוזיאון החוויה האולימפית בתל אביב ואפילו לאתרי ספורט ימי.  בסוף המגמה, התלמידים יוצאים עם תעודה שנעשית בשיתוף פעולה עם "מכללת וינגייט" והיא נקראת תעודת מדריך כושר גופני במרחב הפתוח או במילים אחרות "OUTDOOR" וכך הם מסיימים את הלימודים במגמה במסגרת 5 יחידות לבגרות".

אילו כלים אתה מרגיש שקיבלת כחלק מנבחרת הכדורסל?

איל אלה: "קודם כל את תכונת המנהיגות. קיבלתי את התואר של הקפטן על ידי איתי הרכז ואיתן מאמן הנבחרת ומהרגע הראשון האמנתי שהנבחרת שלנו יכולה לעשות משהו מיוחד השנה והוא להעפיל לליגת העל בתיכונים ועובדה שזה קרה. מתחילת השנה העלינו הילוך בנוגע לשחקנים, קיימנו שיחות ומפגשים והתמקצענו. המקום שלי בנבחרת מאוד חשוב כקפטן וגם בזכות הקשר שלי עם איתן, הרגשתי שאני יכול להוביל משהו שיהיה מיוחד בשבילו, אז עבורי זו לגמרי הייתה נקודה חשובה". 

כתלמיד, איך אתה מחלק את הזמן בין הלימודים לאימוני הנבחרת? 

איל אלה: "עניין חלוקת הזמנים בין הלימודים לכדורסל הוא דבר שלמדתי מגיל יחסית צעיר, למדתי מה צריך לשים על כף מאזניים, מה יותר חשוב מבחינת נקודת זמן וכך תכננתי את הזמן בהתאם". 

איך הרגשת כשנבחרות הבנים והבנות שלכם בכדורסל עלתה לתחרות הארצית? 

איתי אריאל: "הרגשתי גאוות יחידה, שאנחנו ממשיכים את המסורת של נבחרות הספורט בתיכון שמביאות הצלחה. בנבחרת הבנים, הייתה לנו משימה לחזור לליגת העל.  זו משימה שאנחנו ניסינו לעמוד בה ולאט לאט הצלחנו. הייתה לי גאווה מאוד גדולה גם עבור נבחרת הבנות, כי בקורונה לא הייתה נבחרת תקופה ארוכה ולכן, היה את הצורך להתחיל הכל מאפס וזה לא היה פשוט להגיע לאן שהגענו. התחלנו תהליך מאוד צנוע ולשמחתי, השנה קטפנו את הפירות כי באמת עשינו את המקסימום, הגענו עד האליפות הארצית בגליל וכשלקחנו את אליפות המחוז, שמחתי וגם ידעתי שיש עבודה קשה לפנינו עד שהגענו לאליפות הארצית".

איל אלה: "כבר מהאימון הראשון שלנו כנבחרת, התחרות הארצית הייתה מטרה מאוד ברורה, ככה שזו לא הייתה הפתעה גדולה בשבילנו. הציפיות שלנו מעצמנו היו הרבה יותר גבוהות מרק לעלות לטורניר בגליל. חשבנו הרבה יותר רחוק, רצינו לעשות זאת צעד אחר צעד, אז בגדול זו לא הייתה איזושהי סנסציה עבורנו".

 

 

איך התכוננתם לתחרות? 

איתי אריאל: "מכיוון ומדובר בשתי נבחרות חזקות שלא הפסידו בשלב המחוזי, אז בעיקר שמרנו את היכולות של שתיהן מהשלב המוקדם של השנה. הגענו לגליל יום לפני התחרות, שתי הנבחרות התאמנו ותוך כדי, המטרה הייתה בעיקר לשמור על הקיים בשתי הנבחרות, לא התכוונו להמציא את הגלגל מחדש, כששתי הנבחרות באו ושיחקו, הייתה תחושה נפלאה כי לא היה שום אלמנט של לחץ ומתח, ידענו איך להיערך לתחרות". 

איל אלה: "העלינו הילוך בצורה אינטנסיבית באימונים, הגברנו את המשמעת הטקטית, המחויבות שלנו עלתה עם הזמן ובסופו של דבר, מערכת התיכון גם אפשרה את זה".

ספרו לנו על החוויה לקחת חלק בתחרות

איתי אריאל: "חוויית התחרות הייתה מדהימה. נבחרת הבנים ניצחה את שני המשחקים הראשונים מול 'תיכונט' בתל אביב ומול תיכון באשדוד ונבחרת הבנות, אומנם הגיעה מוכנה למשחק מול 'תיכון רבין' שבכפר סבא וגם מול עמק הירדן, נתנה פייט אבל בסופו של דבר, ידן של היריבות הייתה על העליונה ולא עברנו אותן באליפות הארצית, אך נבחרת הבנות שלנו עשתה לגמרי את המקסימום. בסופו של דבר, נהנינו מהרגע כתיכון היחידי שהעלה שתי נבחרות כדורסל לאליפות הארצית, גם של בנים וגם של בנות וזה מה שמוכיח את תרבות הספורט, שמאפשר גם לבנים וגם לבנות לבוא לידי ביטוי , אף תיכון אחר לא עשה את זה ולכן מדובר במשהו שהוא ייחודי לנו".

איל אלה: "התחרות בגליל, זה אירוע שחיכינו לו כבר מהשנה שעברה, כי זה השיא של הנבחרת ובשביל זה אנחנו משחקים, אז ההתרגשות הייתה גדולה כשעלינו לרבע הגמר. ניצחנו בשני המשחקים ביומיים הראשונים אבל את רבע הגמר עצמו לא עברנו, משום ששני שחקנים מרכזיים שלנו יצאו החוצה בגלל עבירות והרגשנו שהמשחק בעצם ברח לנו בין הידיים. למרות הכל, עדיין נהניתי מהחוויה עצמה במיוחד עם הנבחרת המיוחדת הזו שהתפתחה, זו הייתה חוויה שכולנו לא נשכח, אפילו שסיימנו אותה עם טעם חמוץ של הפסד".

מה השאיפות שלכם לעתיד? 

איתי אריאל: "השאיפות שלנו כתיכון, הוא לייצר תרבות ספורט ארגונית בבית ספר שמתחיל מהבסיס הפירמידה והוא החינוך הגופני, שהוא הבסיס לנבחרות ולמגמת החינוך הגופני. לאפשר פעילות מיטבית בשיעורי החינוך הגופני, לאפשר חשיפה של ערכים גם לבנים וגם לבנות תוך כדי מגוון רחב של נושאים שאנחנו עובדים איתם בשיעורים ומשם לייצר כמה שיותר שחקנים ושחקניות לנבחרות עם מספר רב של אנשים, גם במקצועות הכדור וגם במקצועות הריצה. בסופו של דבר המטרה העיקרית שלנו, היא להנחיל לתלמידים הספורטאים שלנו את ערכי החינוך הגופני והם ההגינות בספורט, השותפות, ראייה לטובת האחר, לנצח ביושר, להפסיד בכבוד, התמדה, נחישות ומוטיבציה. את כל הערכים הללו, אנחנו מציעים לתלמידים שלנו בתיכון בהיבט החינוך הגופני". 

איל אלה: "אני למשל מגיל צעיר, הבנתי שהכדורסל זה לא הייעוד שלי, אז הנחתי את הכדורסל יחסית בצד והתמקדתי בלימודים. בסופו של דבר, אנשים יבינו בשלב מסוים שמוזיקה לדוגמה או כל עיסוק אחר זה הייעוד שלהם. ברגע שתבין שאתה רוצה להתעסק במשהו, תשקיע בו כמה שאתה יכול ואל תוותר". 

מכירים נערות או נערים בעלי כישרון נדיר בכדורגל, בכדורסל, אתלטיקה או בכל ענף ספורט אחר? למה אתם מחכים? ״טופ טאלנט״ חוזר ו-10 ספורטאים צעירים (13-18) יזכו לממש את הפוטנציאל ולקבל מענק של 10,000 ש״ח! (בכפוף לתקנון)