האוטובוס הוא אמצעי תחבורה יעיל לאנשים שאינם מחזיקים רכב, לילדים ובני נוער שטרם יכולים להוציא רישיון נהיגה ולאנשים שאינם רוצים לבזבז את זמנם בחיפוש חנייה. פתרון שנשמע דיי טוב, אבל כמו לכל דבר, גם לנסיעות באוטובוסים יש לא מעט חסרונות, ביניהם איחורים, צפיפות, פקקים וגם תחושת חוסר ביטחון בזמן הנסיעה.

בחמישי האחרון נערכה תחרות האקתון בשם "עולים על זה", שהובילה חברת נתיבי איילון, ביחד עם משרד תחבורה ומשרד החינוך ובה השתתפו בני נוער מכל הארץ במטרה למצוא פתרונות לעידוד השימוש בתחבורה ציבורית ושיתופית. במהלכה הוצעו ארבעה פתרונות טכנולוגיים והם "באס לוק",  "מקומנית", "קונטרול-איט" ו-"מצוקפתור" שזכה בתחרות. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• חודש המודעות לאנשים עם מוגבלות: נויה ויואב גבאי על אחיהם הקטן
• 75% מבנות הנוער לא מרגישות בטוחות ללכת לבד בלילה
• לזכר אחותה: "אין חוק שעוזר למשפחות של הנרצחות להמשיך בחיים"

ויקטוריה שירוקיך (14) מתל אביב, לומדת בתיכון "שמעון פרס"  ("שבח "מופת לשעבר), הייתה חברה בצוות שהציע את פתרון "קונטרול איט". זוהר אסיף (17) מחוף הכרמל, תלמיד כיתה יב', היה חבר בצוות הזוכה שהציע את פתרון "המצוקפתור".

- איך שמעתם על ההאקתון? 

ויקטוריה: "על ההאקתון שמעתי דרך הבית ספר, כשהמורה שלי צירפה אותנו לאיזו קבוצה בווטאסאפ שאותה יצר יקיר, שהוא אחד מהאנשים שקיימו את ההאקתון ובה שלח לנו כל מיני הודעות הירשמות לתחרות, כל מיני עדכונים ראשונים על ההאקתון עצמו ועל קביעת פגישות ושיחות לפני התחרות". 

זוהר: "לפני ההאקתון, הייתי חלק מפרויקט משותף של משרד החינוך שנקרא 'Start Alpha' והוא עוסק בחדשנות טכנולוגית שתעזור למשרד החינוך. האחראי של הפרויקט הזה כיוון אותי להאקתון הזה וככה בעצם התחלתי להתעניין בו". 

- מה גרם לכם להיכנס לתחרות?  

ויקטוריה: קודם כל אני מאוד אוהבת את התחום הטכנולוגי, החדשני, את כל העניין הזה של הרעיונות, החשיבה, ההתעמקות, הרצון להפוך את העולם יותר טוב, ליותר יעיל לנו כבני אדם. בכל זאת קיימות הרבה בעיות בעולם אז מאוד מעניין אותי כל הנושא הטכנולוגי והרעיונות הטכנולוגיים למיניהם".

זוהר: "התחרות הזו הייתה הזדמנות בשבילי לחולל שינוי, לעשות משהו נחמד וכיפי וגם הזדמנות לאיזו הצלחה מסוימת שהיא גם רווחית לי אישית, מהבחינה שיהיה לי יותר יהיה יותר נוח בדרכים ובשירות הציבורי שאני משתמש בו". 

- תארו לנו על הפתרונות שלכם   

ויקטוריה: "הרעיון שלנו הוא בעצם אפליקציה שנקראת 'קונטרול איט' שזו אפליקציה חינמית והשם הזה משך אותנו, בגלל שהתרגום לקונטרול הוא שליטה ואנחנו רצינו לתת את השליטה לילדים ולבני הנוער. האפליקציה פונה לכל הגילאים, אבל היא מתמקדת בעיקר בילדים ובני הנוער שעליהם מחליטים ההורים בבית, המורים והמנהלים בבתי הספר, אז רצינו לתת להם את השליטה בנסיעה באוטובוס כדי שירגישו בטוחים. אפליקציית האוטובוסים כמו שהרוב מכירים  זה היא Moovit שמראה מתי האוטובוס מגיע ולאפליקציה שלנו, אנחנו בעצם לקחנו את הבסיס של Moovit מבחינת זמן ההגעה של האוטובוסים ולצד זה, הוספנו פיצ'רים חדשניים ייחודיים וכל מיני נקודות ששמנו עליהן דגש והוא את ההרגשה הזו של להיות בשליטה ככל האפשר. הפיצ'ר הראשון שהוספנו הוא דירוג נהגים לפי חוויות של הנוסעים, ניקיון, רעש, התנהגותו של הנהג. הפיצ'ר השני נקרא 'אני כאן' שזה אומר שאתה יכול לשלם לנהג לפני שאתה עולה לאוטובוס, כשהמטרה היא לסמן לנהג שאתה נמצא בתחנה מסוימת. אחרי שהנוסע שילם, באותו הרגע הנהג מקבל התראה לעצור בתחנה. הרעיון לפיצ'ר הזה נובע מכך שנהגי אוטובוס לא תמיד עוצרים בתחנות ואומרים 'לא ראיתי אותך' והפיצ'ר הזה יתריע לנהג שיש נוסע בתחנה כלשהי והוא חייב לעצור בה".

זוהר: "'המצוקפתור' הוא בעצם כפתור שנועד לסיטואציות שבהן נוסעים מרגישים מוטרדים באוטובוס על ידי מישהו או משהו. הרעיון הוא שהכפתור הזה יהיה יחסית מוחבא, כדי שהמטרידים לא יראו שהמוטרדים לוחצים עליו ולאחר מכן, המערכת תופעל והנהג יוכל לראות אם האדם במצוקה, אם יש לו חרדות, פעימות לב וככה הנהג יבין שמתרחשת הטרדה, יעצור את האוטובוס ויקרא למשטרה. בנוסף לזה, הפתרון יכול להיות גם שיתופי, כלומר שגם נוסע אחר באוטובוס יוכל לקבל התראה במערכת על נוסעים מוטרדים ואז הוא יוכל בעצמו לעזור להם".

- ומה הוביל אתכם לחשוב על הפתרונות שלכם? 

ויקטוריה: "קודם כל, 'קונטרול איט' היה פתרון קבוצתי. בהתחלה העלינו המון רעיונות, מיקדנו אותם לאפליקציה אחת, הוצאנו את מה שאנחנו חושבים שפחות רלוונטי וזו הייתה עבודת צוות. הרעיון שלנו לאפליקציה נבע למשל מהעובדה שהאוטובוסים לא עוצרים בתחנה שהם צריכים לעצור וככה בעצם חשבנו, מה יכול לעזור לנו כדי שהאוטובוס כן יעצור ואיך אפשר להגדיל את סיכוי העצירה שלו בתחנה". 

זוהר: " בעיקרון במהלך ההאקתון, אני וכל הצוות ישבנו וחשבנו יחד על 'המצוקפתור' והעלתי כמה רעיונות משל עצמי, אבל בסופו של דבר הרעיונות היו של כל הקבוצה. 'המצוקפתור' מאוד חשוב מבחינתי, משום שאחותי הקטנה לא יכולה להשתמש באוטובוס בשעות הלילה. עבורי ביטחון זה מעל הכל והמטרה היא שלאנשים יהיה יותר נוח להשתמש באוטובוסים או ברכבות". 

- למרות שהקבוצה שלך לא זכתה, עדיין שמחה שלקחת חלק? 

ויקטוריה: "בטח. כל מיני מנטורים שלא רק מהקבוצה שלנו אהבו את הרעיון של האפליקציה שמאוד יכולה לעזור, השופטים אהבו אותה, אמרו לנו תודה על ההשתתפות בתחרות וגם קיבלנו תעודות הערכה ושי קטן". 

- איך הרגשת כשהצוות שלך זכה? 

זוהר: "הרגשתי נהדר. זה כיף לראות שיש צוות מוסמך שאוהב את הרעיון שלך, בוחר בך במקום הראשון וזה לגמרי מגביר את הביטחון העצמי".

- איזו חוויה תזכרו מההאקתון? 

ויקטוריה: "התחרות הזו הייתה חוויה מטורפת ואני בחיים לא אשכח אותה. בכל זאת, אתה קם בבוקר, מגיע למקום שבו אתה לא כל כך מכיר את כולם, כל משתתף מגיע ממקום אחר בארץ, בין אם הוא מהצפון, בין אם הוא מהמרכז ויחד איתם אתה נכנס לחדר ישיבות ומתחיל לחשוב על רעיונות. ההאקתון יצר ביני לבין המשתתפים חיבור מטורף והתחברתי גם לילדים שלא בגילי, כי דיברתי איתם המון על הייצור הטכנולוגי והחדשני שאנחנו בעצם עובדים עליו. זו הייתה חוויה מלמדת, מעצימה, פותחת את הראש מציגה נקודות מבט שונות לגמרי וגם חוויה מלכדת, כי הכרתי שם אנשים שאני יודעת בוודאות שאני אדבר איתם גם בעתיד ולא רק בגלל שנטו היינו בהאקתון ביחד". 

זוהר: "את המפגש עם היוטיוברים, זכיתי לצפות בהם ונהנתי לעבוד איתם כמו יוני טובים, בריין דמג', מרים ומיכל מצוב. היה מאוד כיף לראות אותם, במיוחד שמרים עבדה איתנו בצוות".