יום התודה הבינלאומי, שחל ב-11.1, הוא יום שכולו הזדמנות לומר תודה למשפחה, לחברים, למורים ולכל אדם שעזרו לנו או היו שם בשבילו. כבר שש שנים שארגון "לתת", הפועל לצמצום העוני ובניית חברה צודקת וטובה יותר, לוקח חלק פעיל ויוזם פרוייקט מיוחד משלו לקראת היום הבינלאומי.

במסגרת הפרויקט, חניכי הארגון, יחד עם עשרות אלפי נוער ואזרחים מכל המגזרים השונים שמרכיבים את החברה הישראלית, מתפזרים במאות מוקדים ברחבי הארץ, מוקירים ומחלקים גלויות תודה לאנשים שמעניקים שירות במרחב הציבורי יום-יום וכמעט אינם שומעים מילים טובות על עבודתם כדוגמת מאבטחים, עובדי ניקיון, כבאים וכן הלאה. השנה, בעקבות עלייה בגל האלימות בכבישים, הוחלט להקדיש את הפרוייקט לנהגי האוטובוס שנקלעים לסיטואציות אלימות בכבישים פעמים רבות. 

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בלי לשגע את ההורים: האפליקציה שתקפיץ אתכם לחוגים!
• לא מוותרים על המסע לפולין: "חשוב שבני הנוער ידעו מה היה"
• חודש המודעות לאנשים עם מוגבלות: נויה ויואב גבאי על אחיהם הקטן

אלה צארום (17) מחיפה, חניכה מתנדבת בארגון "לתת" במשך 3 שנים ולינוי טרונישווילי (13) מחיפה זו השנה השנייה שלה כחניכה בארגון, מספרות  לנו על היוזמה המבורכת ולאילו נותני שירות הם בחרו להוקיר תודה. 

- איך ההרגשה להיות חלק מארגון "לתת"? 

אלה: "זו הרגשה ממלאת להיות חלק מארגון כזה, כי כל פעם אתה יוזם איזו שהיא יוזמה שתורמת לקהילה ולציבור וזה לגמרי נותן לי תחושה של סיפוק". 

לינוי: "ההרגשה להיות חלק מארגון כזה פשוט מדהימה, כי בראש ובראשונה 'לתת' הוא ארגון שנטו נותן מעצמו הכי הרבה שאפשר, ארגון שמחנך בני נוער מגיל צעיר להתנדבות ולעשייה חברתית, לכן אני מרגישה טוב כשאני נותנת מעצמי כמה שיותר ואני מאוד אוהבת את המקום שאני נמצאת בו". 

- ספרו לנו על היוזמה שלכן לכבוד 'יום התודה'

אלה: "אנחנו כל הזמן עוסקים ביוזמות שונות וחושבים איך אפשר לתרום לקהילה, במה צריך לטפל, למה צריך לשים לב ואת 'יום התודה' החלטנו לקחת את זה כפרויקט לבני נוער, בו אנחנו מוקירים תודה לעובדי שירות במרחב הציבורי כמו נהגי אוטובוס, רופאים, שוטרים ולהם אנחנו מחלקים כל מיני מדבקות של 'יום התודה' וכותבים להם ברכות אישיות שמחמממות את הלב".

לינוי: "זו כבר השנה השישית שבה אנחנו כארגון מובילים את היום הזה יחד עם עשרת אלפים בני נוער שהם לא רק מהארגון שלנו ויוצאים להוקיר תודה לנותני שירות במרחב הציבורי כמו מאבטחים ועובדי ניקיון". 

- ולמי אתן בחרתן להוקיר תודה? 

אלה: "אני בחרתי להוקיר תודה יחד עם הקבוצה שאני מדריכה, לשוטרים שדואגים כל יום שתהיה לנו סביבה בטוחה יותר, צופים בנו מהצד ושומרים עלינו. אספר גם שבשנה שעברה אני והקבוצה שלי הגענו לבית החולים וולפסון כדי להגיד תודה לצוות הרפואי, נתנו ברכות שהקדשנו להם וגם שוחחנו איתם". 

לינוי: השנה אני יוצאת עם הקבוצה שלי להודות לנהגי האוטובוסים ולהוקיר תודה על מה שהם עושים עבורנו יחד עם האלימות שהם חווים בכבישים. אנחנו שוחחנו עם הנהגים, רשמו להם ברכות, נתנו להם סיכה של 'לתת' וככה הבענו את התודה שלנו.  המטרה היא שנהגי האוטובוס יראו שאנחנו שמים לב אליהם ובסוף צריך להבין שהם נותני שירות שסובבים אותנו ביום-יום, נפגעים לא מעט מעבודתם והם נותנים מעצמם הכל בשבילנו ומן הראוי שנאמר להם על זה תודה".  

- מה את חושבת על כך שנהגי האוטובוס נאלצים לעבור את האלימות בכבישים? 

לינוי: "כמובן שאני מגנה את האלימות הזו, צריך לעצור את התופעה הזאת בראש ובראשונה בלי לחשוב פעמיים בכלל". 

 - ואיך היית מנסה למנוע מקרים כאלה? 

 לינוי: "לפני הכל, צריך להמשיך להעביר לבני הנוער את המסר שאלימות היא לא פתרון לשום דבר. אין מקום לאלימות ובטח שלא בכבישים. אני אישית הייתי תולה שלטים באוטובוסים עם המשפט 'אין מקום לאלימות באוטובוס' ומפרסמת כתבה שתעלה את המודעות בנוגע לאלימות שנהגי האוטובוס חווים על בשרם. המטרה שכמה שיותר אנשים יכירו את הקשיים והחששות שיש לנהגים בתפקידים".  

- מה הרגשתן כשעשיתן את המחווה עבור נותני השירות האלה? 

 אלה: "תשמע, השוטרים האלה בכל זאת קמים כל בוקר בשביל לראות שאנחנו בטוחים, אז אני נותנת חזרה את המעט שאני יכולה. עושה את זה בצורה צנועה וזה מאוד מספק ונותן לי תחושה טובה". 

לינוי: "מאוד מספק אותי כשאני עושה את המחווה הזו, כיף לי לתרום לחברה ואני מרגישה שכשאני נותנת יותר, אני גם מקבלת יותר. שנה שעברה למשל, ביקרנו ב'בית הקשיש' לכבוד חנוכה, הכנו פעילויות וחילקנו להם סופגניות. אני זוכרת שאחד הקשישים ישב איתי לשיחה ואמר לי שהוא מעריך את מה שעשינו. חשוב לי לתת מעצמי כמה שיותר ובסופו של דבר, צריך לזכור שיש עוד אנשים שצריכים תשומת הלב ואנחנו לא האנשים היחידים בעולם".  

 - מה הוא 'יום התודה' עבורכן? 

 אלה: "עבורי היום הזה הוא הזדמנות להוקיר תודה לאנשים שעובדים קשה ופחות מקבלים תשומת לב. בסופו של דבר. חשוב לי לתת תודה לא רק לעובדי הציבור אלא גם לאנשים בסביבה שלי כמו המורים שלי, החברים שלי וההורים שלי".  

לינוי: "היום הזה הפך כבר למנהג בשבילי, כי בכל זאת 'יום התודה' זה יום שבו אנחנו יוצאים ומודים לנותני השירות מתרחש אצלנו ב'לתת' כבר הרבה מאוד שנים. אנחנו בעצם באים להראות שתודה היא לא מילה גסה, שהיא צריכה עוד מקום בחברה שלנו ואנשים צריכים להשתמש בה יותר. להוקיר תודה לאנשים שנותנים הרבה מעצמם עבורנו ולא זוכים להתייחסות. בכל זאת עומד בפנינו אדם שנותן שירות ואנשים מתעלמים מזה, אז לכן אני כאן כדי להגיד שמגיע לכולם תודה". 

- איך הייתן משפרות את סביבת העבודה של אותם נותני השירות, כך שיזכו להכרת תודה לא רק ביום אחד? 

אלה: "לדעתי אנשים צריכים לשים את עצמם במקומם של נותני השירות, שאם היו בתפקיד הזה, הם היו רוצים שמישהו יגיד להם תודה על כך ששירתו אותם ועזרו להם. בסופו של דבר, המטרה היא לתת לאותם העובדים את התחושה שהם עושים טוב לסובבים אותם ובעיקר לעשות להם טוב על הלב".

לינוי: "אני חושבת שזה צריך לבוא מהחברה, שתבוא ותשים דגש על נהגי האוטובוס. כשאנשים עדים למקרי האלימות בכבישים הם אומרים לעצמם 'על מה אני בדיוק צריך להגיד תודה, כולה היה ריב בין נהגים' ולא נכון לחשוב דבר כזה, אלא להבין שאנחנו כחברה לא יכולים להתעלם ממקרים כאלה. כל פעם שאני עולה לאוטובוס או לרכבת אני תמיד אומרת שלום, אם זה מתפתח לשיחה אני ממשיכה אותה ופשוט נותנת לנהגים להרגיש שיש מישהו שלא נרתע מהם".