מיה דגן: "הבנתי שאני לא יכולה לשתוק יותר"
ליוצרת התוכן מיה דגן יש הרבה מה להגיד, ובדיוק בגלל זה אי אפשר לפספס את הכוח ואת מה שהיא משדרת לנשים ולנערות • בראיון מיוחד היא מספרת על הסיבה שחשוב לה לדבר על הכל ברשת, לדבר על שכר, להשתתף במחאות וגם - למה חשוב לה שיראו שיער גוף בפרסומות להסרת שיער?
מיה דגן היא לא יוצרת תוכן רגילה בנוף - בהרבה ביקורת ובלי לדפוק חשבון, היא מעצימה דימוי גוף חיובי, מבקרת נושאים שונים שנחשבים לעתים כטאבו ולא מפחדת לקום כנגד הרפורמה המשפטית, הממשיכה להתגבש בשבועות האחרונים גם בצל המחאות נגדה ברחבי הארץ. אין ספק כי המסרים שהיא מעבירה לעשרות אלפי העוקבים באינסטגרם ומאות אלפי העוקבים בטיקטוק מצליחים להשפיע על סדר היום- הוכחה חד משמעית לכך ניתנה כאשר דגן קיבלה אתמול תואר אבירות לנשים פורצות דרך מהארץ ומהעולם, מטעם מרכז פרס לשלום וחדשנות.
עוד בערוץ המגזין של פרוגי:
- אופק ראשון: "אין לבתי ספר את הכלים הנכונים להתמודד עם חרמות"
- יצאנו לגלות: עד כמה חברי הכנסת מכירים את כוכבי הנוער?
- על מה המחאה? כל מה שרציתם לדעת על הרפורמה המשפטית
לרגל יום האישה הבינלאומי שצויין השבוע, ערכנו איתה ראיון- על היוזמה שנקטה לצד ההפגנות על הרפורמה, התפקיד של משפיעניות בתחום הפוליטי, המשמעות של יום האישה והאטימות של חברות הבגדים כלפי מה שקשור לאופנה במידות גדולות.
מה הופך את מיה, אותך, למיה? מה מיוחד בך?
"זאת שאלה קשה! יש ימים שאני מרגישה ששום דבר לא מיוחד בי, בקטע הכי טוב- כאילו אני סתם מישהי. אני כן חושבת שזה שאני מרגישה בנוח בגוף שלי, שאני בטוחה בעצמי ויודעת לדבר אלו דברים שדי מיוחדים בי. בסופו של יום, אני סתם בחורה!".
בניגוד להרבה מאוד יוצרות תוכן, הרבה מאוד מהתכנים שאת מעלה הם ביקורתיים, אישיים וחושפניים. איך הצלחת להגיע למצב שאת פותחת את הכל בפני המצלמה?
"תמיד הייתי בן אדם מאוד פתוח, אף פעם לא הייתי מסתורית. ככל שעבר הזמן, ככל שהעליתי יותר סרטונים ושאלו אותי יותר שאלות, נפתח עוד סכר קטן ועוד אחד. לאט לאט הבנתי שהפתיחות הזאת היא מאוד משמעותית, שיש משמעות בלהראות גם את הדברים היפים והפחות יפים ולהציג את הדעות שלי בצורה נחרצת. יש בזה משהו שיכול לעזור גם לאנשים אחרים ואני שמחה לפתוח".
בכל זאת, יש נושא שאת לא מוכנה לדבר עליו?
"מבחינתי, הקו האדום הוא אנשים בחיים שלי שהם לא אני. אני ספר פתוח, אבל אני לא אדבר על המשפחה שלי, לצורך העניין. אני לא אפתח סוגיות שהן לא שלי, מה שאני מדברת עליו תמיד יגיע מתוך הזווית שלי, לא על אנשים אחרים".
את משדרת רושם של בחורה שהיא חזקה ולא פגיעה, אבל בכל זאת, יש תגובות שעדיין פוגעות בך ומזיזות משהו?
"ברור! יש מלא תגובות שפוגעות בי, פשוט לא כאלו שעוסקות בגוף שלי. הגוף שלי אף פעם לא היווה משהו שהייתי חסרת ביטחון לגביו, תמיד הרגשתי בנוח איתו. בכל זאת, יש מלא תחומים אחרים שפוגעים בי- אם סתם מקללים אותי, קוראים לי סתומה, או אומרים שאני לא מצחיקה. בסופו של יום, אני לא חסינה לתגובות רעות".
איך את מתמודדת איתן?
"בוכה, נעלבת וממשיכה הלאה. אני מבינה שמי שהגיבה זאת מישהי שרוצה לפרוק קצת עצבים, או שמשהו בה קצת מקולקל. ככה או ככה, זה לא אומר שום דבר על מי אני ומה אני. אני פשוט ממשיכה הלאה".
View this post on Instagram
בשבועות האחרונים, עם הליך המהפכה המשפטית, פירסמת פוסט עם הכותרת "משפיעניות מנומסות לא עושות היסטוריה" וקורא ליוצרות תוכן ברשת לקום כנגד הרפורמה המתגבשת. מה גרם לך לקחת את הצעד הזה?
"הרגשתי שיש נושא שבוער מאוד במדינה, אבל לא קיים ברשתות החברתיות- אף אחד לא מדבר על זה, או מביע את דעתו. מבחינתי העמדה שלי הייתה מאוד נחרצת ופחדתי להגיד אותה, פחדתי שירדו לי עוקבים, שיכעסו עליי או יקללו אותי. ישבתי באותה תקופה עם אחותי, שהיא לסבית ויותר אקטיביסטית ממני והיא אמרה לי 'תקשיבי מיה, אין ברירה. זה הזמן, צריך לעשות משהו! יש לך המון כוח וקהל גדול של אנשים, אין שום סיבה בעולם שלא תסבירי להם קצת על מה שקורה, למה זה מסוכן לנשים, מסוכן לקהילה הגאה ויכול לפגוע בזכויות מיעוט. באותו רגע הבנתי שאני לא יכולה לשתוק יותר, שאני חייבת להביע את עמדתי ואני מאוד אשמח אם יהיו עוד בנות שייצטרפו אליי, גם כי לא רציתי להיות בזה לבד וגם כדי שנוכל להגיע יחד לקהל יותר נרחב".
View this post on Instagram
האם זה מקומן של משפיעניות להציף גם נושאים פוליטיים, או שהן צריכות דווקא לשמור על ניטרליות כדי לפנות לקהל יותר נרחב?
"אני חושבת שזה ממש תלוי במי המשפיענית ומה חשוב לה. אני הייתי מאוד שמחה שכולן יגידו את הדעות שלהן, לא בהכרח בפוליטיקה, שכל אחת תדבר על נושא שחשוב לה. אני לא מצפה מבלוגרית איפור, למשל, שמתעסקת באיפור ולא מתעניינת בפוליטיקה בכלל, לבוא ולהגיד את עמדתה הפוליטית. זה לא חובה בעיני, אני רציתי לתת פתח וגב לכאלו שהנושא כן מעניין אותן, שזה חשוב ובוער להן לדבר על זה. יזמתי את זה כדי להעביר מן אמירה של 'גם אני אמרתי ויש לכן מקום לדבר ולהשמיע את הקול שלכן'. אני מבינה את הפחד מהרעיון של להביע דעה פוליטית, כמות הקללות שקיבלתי מצדיקה את אותו הפחד. הוא הגיוני ולגיטימי, אבל הרפורמה הזאת היא כל כך משמעותית, נרחבת וכל כך מזיקה שמבחינתי לא יכולתי לשתוק על זה. אני לא מצפה מאף אחת אחרת לדבר על זה, אבל הייתי שמחה אם כן, זה הכל".
בצל המאבק כנגד הרפורמה המשפטית, האם את חושבת שהערך של מאבק הנשים מתגמד?
"במיוחד בגלל הרפורמה המשפטית, אפשר לראות שהזכויות שיש לנו כנשים הן זכויות שנאבקנו עבורן. כמו שקיבלנו אותן ועבדנו מאוד קשה כדי לקבל אותן, באותה מהירות אפשר לקחת אותן מאיתנו. זה עלול לקרות כל עוד אין נשים בשלטון ובמשרדי הממשלה, כאשר יש תשע חברות כנסת בקואליציה ואין נשים שמייצגות אותנו, כאשר מכפישים את בית המשפט שאמור להגן על זכויות נשים… כל זה מראה כמה חשוב להיאבק על זכויות נשים, כמה הדברים שיש לנו לא מובנים מאליהם ואנחנו צריכים לשמור אותם ולבקש עוד".
View this post on Instagram
לאחרונה עשית סדרת סרטונים בהם הלכת לרשתות אופנה גדולות ובדקת את מידות הג׳ינס שלהם, מעטות החברות שהתקרבו למידה שחיפשת. היו חברות שפנו אלייך בעקבות הסרטונים והבטיחו לשנות?
"האמת שהן לא פנו אליי והופתעתי. הסרטונים באמת עשו המון רעש, אבל הם בחרו להתעלם. המטרה שלי הייתה להראות לחברות את המצב וישתפרו. זה לא רק בשביל לעשות להן שיימינג, אלא לגשת לאותן חברות בתור בחורה שרוצה לקנות בחנות שלהם, אבל לא מוצאת שום דבר שעולה עליה. אני מאמינה שאנחנו בתהליך, ייקח עוד זמן אבל אנחנו נגיע לשם, למקום בו חברות מבינות שגם נשים שמנות צריכות מכנסיים".
View this post on Instagram
"אני מרגישה שהן (החברות - ש.מ) חושבות שלא צריך לפנות לכולן. אני בהחלט מבינה את זה, לכל חברה יש את הצרכים והעקרונות שלה. לעומת זאת, מבחינתי חברה מדירה אותי בג'ינסים- מדירה אותי בהכל. אני לא ארצה לקנות במקום שלא רוצה שאני אקנה בו. אני הייתי שמחה שיהיו חברות שיעזו להרים את הכפפה ולהגיד 'אולי יש חברות שלא מוכנות, אבל אנחנו כן- אנחנו רוצים את הכסף שלכן'. בסוף צריך לומר שאני מידה 46, כאשר המידה הממוצעת בישראל היא 42. אני לא היחידה, לא הראשונה ולא האחרונה שהגיעה לחנות והרגישה מודרת. גם בנות במידה 38 מרגישות שהמידות משתנות כל הזמן, יום אחד הן 42 ויום אחרי הן 36. יש פה בעיה ממש גדולה, כאשר יש בנות שמרגישות לא טוב בחדרי ההלבשה, שהן הבעיה. אני פה כדי להגיד שהחברות הן הבעיה, הן אלו שצריכות להשתפר- ואת בסדר כמו שאת".
אם כבר השתפרות, את אומרת הרבה מאוד פעמים בסטורי שלך "מי שלא מתוקה, שתשתפר". מה הכוונה?
"בסופו של דבר, כשאני אומרת את המשפט, אני מתכוונת לכך במובן של להסתכל על עצמך בעיניים אוהבות. זה הגיע מהמקום שיש אנשים בחיים שלך שאת אוהבת וכל דבר שהם עושים הוא מתוק. נגיד, אחותך עושה משהו מטומטם ואת חושבת שזה מתוק, כי את באמת אוהבת אותה ומסתכלת עליה בעיניים אוהבות. אז אני רוצה שכולם יסתכלו על עצמם בדיוק באותה צורה, לראות בעצמם את מה שיפה ולא מה שמגעיל. זה לא אומר שאת לא יכולה להיות אסרטיבית או נחרצת, זה אומר שאת מסתכלת אחר כך על עצמך עם אהבה ובעיניים חומלות".
איזה רגע בחיים שלך גרם לך להיות גאה בעובדה שאת אישה?
"שאלה טובה. אני מאוד גאה להיות אישה, אני מרגישה מאוד אישה. אני לא יודעת להצביע על רגע ספציפי, זה מכלול של רגעים- מקומות בהם הצלחתי להיות גם נחושה וגם רגישה, השילוב הזה של אמפתיה והבנה מאיפה אנשים מגיעים אבל גם לדעת איפה להציב גבולות. זאת מבחינתי המהות של להיות נשית. אני יכולה לספר על כך שבכיתה ט', כשהיינו צריכים לבחור מגמות בתיכון, רציתי לבחור פיזיקה כי חשבתי שזה מדבר על החלל. המורה שלי אמרה לי לא ללכת למגמה הזאת, כי יש שם הרבה בנים ואולי עדיף שאלך ללמוד ביולוגיה, כי 'זה הרבה יותר מתאים לי'. המון פעמים ההפרדה המגדרית קורית בלי שנשים לב לזה, תוך כדי לא הבנתי שזה מה שקורה. רק בדיעבד הבנתי שפספסתי הזדמנות ללמוד משהו שאני אהבתי וסקרן אותי, כי אני בת וחשבו שזה לא מתאים לי".
יצא לך לעשות קריאייטיב ושיווק בתחום ההייטק, האם את מרגישה את הפער בין נשים לגברים בהייטק?
"כן, לגמרי. הייתי מאוד שמחה שיהיו יותר נשים בתעשייה הזאת, גם כי היא מאוד רווחית, מה שמתקשר לשיחה על פערי שכר.. כי יש דרך להרוויח בעולם הזה. למרות זאת, זה לא משהו שמתאים לכולן ולא חושבת שכולן צריכות לעשות את זה, אבל למי שיש את הזיק לטכנולוגיה וחדשנות- הייתי ממליצה לחקור את זה יותר ולראות אם זה משהו שמתאים לך. מעבר לזה, יש בהייטק מלא תפקידים שהם לא בהכרח מתעסקים בתכנות- החל מניהול פרויקטים, משאבי אנוש ועד כל מה שקשור לשיווק, מיתוג ותוכן. עולם ההייטק הוא מאוד רחב והוא יכול להיות משהו מאוד יצירתי. הרבה פעמים מסתכלים על הייטק כעולם מכני, קר ולוגי, אבל יש בו מלא יצירתיות, חשיבה מחוץ לקופסא, פתרון בעיות... הרבה דברים שהרבה נשים יכולות להיות טובות בהם והמון פעמים לא יאמינו בעצמן מספיק או יחשבו שזה מתאים להן".
מה עדיין מצליח לקומם אותך בכל הקשור ליחס כלפי נשים?
"דבר ראשון ונראה לי המשמעותי ביותר הוא אלימות כלפי נשים. אנחנו חיים בחברה בה התרגלנו לראות ידיעות בחדשות על זה, על אלימות במשפחה ורצח נשים. מבחינתי זה לא מקובל. בנוסף, העובדה המזעזעת שאנסים בישראל משתחררים מאוד מהר והעונש המקסימלי על אונס הוא 7 שנים. יש גם את סוגיית פערי השכר, שהוא דו צדדי- גם המעסיקים שלנו צריכים להבין שלנשים מגיע את אותו סכום כסף, אם לא יותר מגברים. מצד שני, אנחנו בתור נשים צריכות ללמוד לבקש ולא לפחד לדבר על כסף, לדעת מה אנחנו שוות ולדרוש את זה, לא להתפשר על מקום עבודה שלא יודע להעריך אותנו כמו שצריך. זה עולם שלם שכל פעם יש עוד חלק שצריך להתייחס אליו, העובדה שאם את רוצה להתגרש במדינת ישראל את צריכה לבקש גט… יש המון נושאים שקשורים ביחס לנשים ואין שם התקדמות, אבל אנחנו עושים הרבה מאוד צעדים לשם. ככל שהמודעות עולה, שאנחנו יודעות יותר, קוראות יותר ומבינות את הערך שלנו וממשיכות להיאבק, אנחנו נגיע לשם בסוף. אבל אסור להפסיק להיאבק".
למה את חושבת שנשים מפחדות לדבר על כסף?
"אין לי מושג! אני מכירה גברים שמפחדים לדבר על כסף, אבל גם מלא חברות שלי שלא מוכנות להיכנס לחשבון בנק ולראות מה קורה שם, לא רוצות לדבר על העלאה בשכר עם הבוס או לבקש קרן השתלמות. אני לא יודעת למה, אבל אני יודעת שאנחנו צריכות להפסיק לפחד. אני לא יודעת להעיד על בנות אחרות, אבל אצלי הפחד הגיע מחוסר ביטחון, ממקום של 'אולי לא מגיע לי יותר מזה', או 'אולי אני צריכה בכלל להגיד תודה שהביאו אותי לעבודה הזאת', 'אולי אני לא העובדת הכי טובה, למה אני צריכה העלאה'... ככל שאנחנו נאמין בעצמנו יותר ונהיה יותר בטוחות בעצמנו, כך גם נדע לדרוש יותר, לבקש יותר ולנהל את השיחה הזאת. היא לא נעימה לכולן, אבל צריך לקיים אותה".
מנקודת מבטך, מה המטרה של יום האישה?
"אצלי כל השנה זה יום האישה. אני חיה בעולם כאישה ולכן כל דבר שאדבר עליו יגיע בהכרח מפרספקטיבה נשית, מהזווית שלי. המון פעמים אלו נושאים שיעלו אצלי כל השנה. יום האישה זאת הזדמנות טובה לשים אצבע במים ולראות איפה אנחנו עומדים לעומת שנה שעברה, לעשות השוואה ולראות אם השתפרנו או לא, אם התקדמנו או לא. צריך להמשיך ולהיאבק על מה שמגיע לנו כל השנה, לא רק ביום האישה".
הרבה מרשתות השיווק יוצאות במבצעים מיוחדים לרגל יום האישה, במיוחד על ביגוד וטואלטיקה. לדעתך, האם זה סותר את המטרה של יום האישה?
"ברור! בואי נתחיל מזה שמדובר בניצול ציני. אני חושבת שהמאבק של נשים הוא לא על בושם בהנחה, הוא על להרוויח יותר כסף. אני לא אכחיש לרגע שגם אני נהנית מאיפור, טיפוח וקוסמטיקה. בעיני, אם אתם כבר מדברים על היום הזה, בואו נדבר על הבעיות האמיתיות של נשים בעולם, במקום לקדם עוד אייליינר או קורס סטיילינג. אני גם נהנית מזה, אבל זאת לא המטרה. בסוף זה מרגיש שחברות מנסות לצאת טוב, להיות בצד הנכון ולהגיד דברים בלי לעמוד מאחוריהם. אם אותה חברה כבר מפרסמת לרגל יום האישה, כדאי שתתייחס לבעיות האמיתיות ולעשות את זה לאורך כל השנה- לבדוק את הדרג הניהולי בחברה, כמה היא משלמת לנשים, שתתרום חלק מהרווחים למקלטים לנשים מוכות... יש הרבה דברים שאפשר לעשות מעבר להנחה על סומק".
איזו אישה מהווה בעיניך מודל לחיקוי?
"יש מלא! אני מאוד אוהבת את ליזו, בתור אישה שמנה היא דמות מעוררת השראה בשבילי- להיות מי שאת, בלי לשים על מה שחושבים על הגוף שלך ובמקביל להיות סופר מוכשרת, להיות שווה ולתפוס מקום בעולם. יש בזה משהו שממש מרגש אותי! כמובן שיש עוד מלא נשים, שאני מעריכה ומעריצה כשאני רואה אותן בפעולה- כמו נועה קירל, למשל".
מהו השינוי שהיית מקווה לראות בישראל עד יום האישה הבא?
"מעניין. יש לי שינוי ממש קטן, אני רוצה שיראו לי שיער בפרסומות של סכיני גילוח. אם אתם מראים לי מוצר שמוריד שיער, תראו לי איך הוא נראה. אני הולכת על משהו פרקטי, ברור שיש עוד הרבה שינויים שהייתי רוצה לראות- אבל זה משהו ריאלי".