קוראים לי אודיל אליסון, ואני רוצה לדבר איתכם על מחשבה שיוצרת מציאות. מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד פחדתי שאחלה בסוכרת. אמא והורי חברי הילדות שלי מספרים לי שעוד כשהייתי בת 4 והתארחתי אצל חברים לא הסכמתי להכניס ממתקים לפה כי חשבתי שאחלה בסוכרת. הורים היו מתקשרים לאמא שלי ואומרים לה "אודיל לא רוצה לאכול מתוק או פיצה או כל דבר שהוא לא בריא כי היא חושבת שתהיה לה סוכרת".

אמא שלי היתה עושה לי שיחות הרגעה ואומרת לי שאין סיכוי שאקבל סוכרת ושאני יכולה ליהנות כמו שאר הילדים, אבל אני בכל זאת סירבתי ולמרות כל מאמציהם של הבוגרים סביבי להסביר לי שהחרדות שלי לא הגיוניים, אני פחדתי והמשכתי לאכול אוכל בריא.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• כל מה שצריך לדעת על זכויות בני נוער בעבודה בקיץ 2023
• דור משפיע: בני הנוער אקטיביסטים למען החברה
• הפתרון יבוא מהם? בני הנוער נלחמים בתאונות הדרכים

כשהגעתי לגיל ההתבגרות, עדיין חשבתי על כך שיום אחד תהיה לי סוכרת וניסיתי כל כך לסלק את המחשבות האלו וככל שניסיתי יותר כך גם הפחד גדל. במיוחד בגלל שאמא שלי תמיד אמרה לי שכל מה שארצה בחיים ואחשוב עליו אני אקבל, והרי זה לטוב ולרע לא?!

כשהייתי בת 14 עברתי לבית ספר חדש ושם הכרתי את ליאור בת כיתתי ומהר מאד התחברנו. לליאור היתה סוכרת נעורים. בהתחלה, נבהלתי לראות שהיא מזריקה לעצמה בכל פעם שאנחנו אוכלות אבל אף פעם לא העזתי לשאול אותה למה היא מזריקה כי מבחינתי ומבחינת רוב ילדי הכיתה היא חלתה בסוכרת כי כנראה לא שמרה על עצמה כשהיתה ילדה ואכלה מלא ממתקים. מנגד, ליאור מעולם לא התעמתה איתנו או ניסתה להסביר לנו מה זה בדיוק ואיך היא קיבלה את הסוכרת.

 

 

 

View this post on Instagram

A post shared by Odil _Elison (@odil_elison)

שישה חודשים לאחר מכן חליתי בסוכרת נעורים. זה היה מבחינתי אחד המשברים הכי גדולים בחיי.  בעיקר בגלל שתמיד הרגשתי וידעתי שיום אחד זה יגיע! כבר מהיום הראשון לגילוי המחלה הבנתי כמה שלא ידענו כלום על הסוכרת. איך יכול להיות שלא נכנסתי בעצמי לחקור את מה שכל כך פחדתי ממנו? איך לרגע לא עלתה בי או בכל אחד ממקורבי להעמיק יותר בנושא ולהסביר לי את זה מבחינה מדעית והספיק לנו רק מה שחשבנו על סוכרת? 

סוכרת נעורים אינה קשורה לאכילת ממתקים, היא בכלל מחלה אוטואמיונית. הגוף מאיזו שהיא סיבה לא ידועה - תוקף את עצמו, במקרה של הסוכרת זה את הלבלב. הגוף שלי מפסיק לייצר אינסולין בעצמו ולכן אני צריכה לספק לו אינסולין דרך זריקות.

בחודשים הראשונים לא הפסקתי לחשוב על ליאור, ועל איזו גיבורה היא היתה שלרגע לא הרגשנו מה עובר עליה. כמה היא לא כעסה על ההורים של חברים כשהיינו מגיעים להתארח בבתים והם היו מכניסים לנו חטיפים ופיצות ושתיה מתוקה מבלי לחשוב רגע אחד אם מותר או אסור או שאולי אפשר גם אחרת. לא כי זה אסור לסוכרתיים אלא כי זה מכביד מאוד על הגוף ויש פיצות ומתוקים מותאמים לסוכרתיים שכולם יכולים ליהנות מהם.

 לקח לי זמן להכיל את האטימות הסביבתית כלפי סוכרת ובכלל מחלות. ופתאום כולם נהיו יועצים ורופאים. אומרים לי 'תאכלי את זה אל תאכלי את זה , דוד שלי הבריא מזה וגם לאבא שלי יש את זה אבל הוא לא שם על זה'. כאילו יש הרגשה שכולם יודעים משהו על הסוכרת, אבל אף אחד לא באמת יודע כלום! רוב הדברים הם בעצם על סוכרת טייפ 2 ששונה מאוד מסוכרת נעורים.

אבל לכי תתחילי להסביר 30 פעם ביום שזה לא קשור לממתקים, ושארטישוק ירושלמי לא ירפא לי את הסוכרת ושאין אף בחורה, שאיזה הילר הצליח לרפא לה את הסוכרת.

החיים הם בית ספר אחד גדול ותובנות נאספות עם השנים, ואני שמחה לשתף אותן איתכם:(א) אם אני חוששת ממשהו, אני אלמד היטב על הדבר הזה כדי להבין איך ניתן למנוע אותו ואם בכלל. קבלת השונה באופן כזה שאם בסביבה שלי יש אדם שמתמודד עם משהו, אנסה להבין יותר לעומק איך אוכל להקל עליו ולא אתעלם מזה. (ב) הגוף שלנו הוא מכונה מופלאה ואסור לנו לקחת אותו כמובן מאליו. הוא עושה בכל רגע נתון מאמצים עילאיים להשאיר אותנו בריאים והחובה שלנו הוא לא לקחת את זה מובן מאליו ולסייע לו בכל דרך. אם זה בתזונה טובה, שינה טובה, פעילות גופנית ונפש שלווה. (ג) הכי חשוב, לשמור על אופטימיות עד כמה שאפשר. הפחד הוא האויב הכי גדול של האדם והוא בדרך כלל משהו שמגשים בדיוק את מה שאנחנו הכי לא רוצים. אז יש המון דרכים להתמודד איתו, ולכל אדם יש דרך שונה, תנסו למצוא את הדרך שתעזור לכם להתמודד עם הפחדים ולנצח אותם. כי אתם יכולים!

(ד) אחרון חביב, אני בת 19 וחצי וכבר 5 שנים עם הסוכרת. למדתי להקשיב לגוף שלי ולהבין מה גורם לו להרגיש טוב ומה פחות. סוכרת זה לא הדבר הכי נורא שאפשר לקבל בחיים ולמרות הקשיים ויש הרבה לא אשקר, אפשר לחיות עם הסוכרת עד 120 אם שומרים על ערכים מאוזנים.

בימים אלה אני מופיעה בסרט קצר "נעורי סוכר" - בבימויה של אושרי זיתוני. העלילה של הסרט מספרת על שני, בת 17 בלבד, שחושבת שבגלל שחלתה בסוכרת נעורים אין לה טעם יותר לשמוח, אך החיים כמו החיים יפתיעו אותה ממקום לא צפוי ויצבעו בצבע חדש. צבע האהבה את חייה של שני דרך נער בשם אלון, שידליק את האור בחדרי הלב שלה מחדש. הסרט עתיד לעלות בקרוב ואני מזמינה אתכם לצפות בו וללמוד ממנו הרבה.