היי! אנחנו ליהיא ווזאלוס, מיקה חיון ונועה מלכא. גרות בישוב בשם גן נר שבמועצה האזורית 'גלבוע'. תגידו – אתם יודעים מאיפה ההורים שלכם, או הסבים והסבתות שלכם עלו לארץ? אתם יודעים מה היה הסיפור שלהם? לדעתכם זה סיפור שצריך להכיר מקרוב?

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• יומן העצמה: המיזמים שמסייעים בחיזוק הדימוי העצמי
• חופשה משמעותית: בואו להתנדב למען הסביבה!
• "בפריפריה קיים פער גדול בגיוסים לתפקידים טכנולוגיים בצה"ל ובמקומות העבודה"

אומרים על הדור שלנו, של בני הנוער, שאכפת לנו רק מעצמנו, ואנחנו כל היום בפלאפון. אז האמת – זה לא כל כך נכון. אנחנו מדריכות בתנועת נוער, בני המושבים. כשאנחנו יוצאים לטיול ומגיעות לכניסה למחנה הארצי שלנו, ביער כפר החורש, כל מד"צ בבני המושבים נזכר במלא רגעים מקורס מד"צים. אבל הפעם באנו למשהו אחר. אנחנו כבר לא החניכות - אנחנו המדריכות. וזה שונה.

ההרגשה היא שונה. של בגרות, אחריות והאמת גם התרגשות. הפעם אנחנו כאן בשביל להוביל את החניכים שצעירים מאיתנו, לעזור להם לעמוד באתגר ולהצליח להיות בשטח 3 ימים. במהלך כל השנה בקן העברנו פעולות, התגבשנו עם החניכים, ועשינו אין-ספור פעילויות של התנועה. אבל שום דבר לא דומה למחנה הקיץ.

המחנה שאנחנו מובילות השנה בתנועה הוא בנושא אחר, מורכב ומענין - "המחתרות היהודיות במדינות ערב". זה אומר שהמחנה הולך להתעסק בסיפור של יהודים שחיו בארצות ערביות (מרוקו, עיראק, תימן ועוד) בשנות הארבעים, החמישים והשישים ובמאבק שלהם בשלטונות כדי לעלות לארץ.

נשמע כבד!? זהו שלא!

הגענו להכנה למחנה וגילינו שזה מחבר אותנו לשורשים שלנו. כשירדנו מהאוטובוס הגיעו אלינו פעילי מחתרת עם לבוש של פעם (אנחנו חושדות שהם היו מדריכים בשנת שירות אצלנו בתנועה) ואמרו שנגיע מהר לשטח, לפני שיתפסו אותנו. כל מדריכה קיבלה 'תעודת חברת מחתרת', למדה איך להגן על עצמה, קיבלנו חינוך ציוני כמו פעם ועוד ועוד.

אחד השיאים בערב, היה כשפגשנו סמי, בן 82 מנהריה שהיה פעיל מחתרת מגיל 15 במרוקו. בזכותו נכנסנו עוד יותר לסיפור. זה מטורף לחשוב שכשהיה מדריך בתנועה בגיל שלנו הוא הפך פתאום לפעיל סודי שמזייף מסמכים, מבריח יהודים, מתגנב בלילה לספינות, נכנס לכלא – ועוד ועוד ועוד.במחנה גם הבנו שגם אחרי קום המדינה היה קשה להגיע לארץ. השלטונות סגרו את השערים ויהודים לא יכלו לצאת. 

כשחזרנו הביתה וסיפרנו על החוויות מההכנה, אנשים סביבנו התלהבו מהנושא ומהבחירה להקדיש מחנה קיץ לסיפור העליה מארצות המזרח. להיכנס עמוק להיסטוריה ולחיות אותה באמת, לא רק כחלק מספר לימוד. להבין שכמו שהסבים והסבתות שלנו עשו דברים גדולים ונאבקו כדי להגיע למדינה – גם אנחנו יכולות. וזו מבחינתנו ההוכחה הכי טובה למה זה 'הנוער של היום' – נכון שאנחנו בטלפון, אבל גם בוחרות להדריך, להשפיע ולשנות.