לידור דהן, בן 18 מהקריות עבר שנה לא פשוטה בשנתו האחרונה בתיכון. הנער הצעיר ניהל חשבון טיקטוק שגרתי שמנה מעל עשרת אלפים עוקבים, אלא שהיו מי שראו את החשבון שלו כסיבה ללעג וחרמות. דהן, ספג הסתלבטויות ברשתות החברתיות, קבוצות ווטספא שפתחו עליו, תגובות שלעגו לו ועל הסרטונים שהוא מעלה - כאלו שהובילו אותו עד לכמעט מעשה קיצון שלא ייעשה - פגיעה עצמית מתוך השפלה, בדידות וחוסר אונים אל מול מאות בני נוער מרושעים. את לידור אנחנו פוגשים שהוא כבר אחרי המקרה עליו הצליח להתגבר, אחרי שהוא שיתף אנשים, בעלי מקצוע ואחרי שהחליט לקחת את עצמו בידיים ולהקים יוזמה מבורכת שתסייע לילדים ובנוער שעברו מקרים דומים ומתמודדים עם מחשבות אובדניות. צפו בראיון

 

"הייתי מגיע לבית הספר שלי ושם בעצם לעגו עליי, הצביעו עליי, צחקו עליי, היו באים ולפעמים היו גם יורקים עליי. ספגתי קללות, לא משתפים אותי בכדורגל", משתף אותנו דהן.  "הרגשתי מאוד שפל וכש-500 אנשים באים ועושים עליך צחוקיאדה שכזאת, לא נעים לך כל כך לשמוע את הדברים האלה, ולהגיד שעליי עושים חרם? לא היה מתקבל על הדעת שלי", מספר לידור כשנשאל למה הוא לא שיתף אף אחד בזמן אמת.

"זה נבע בעיקר מקנאה מחוסר פירגון, מאנשים שהם פשוט לא יודעים לפרגן! הם רואים בן אדם מצליח הם פשוט אומרים לו: 'אתה לא תוכל להיות מעלינו! אנחנו חייבים להוריד אותך'".

מתי זה כבר הרגיש כמעמסה נפשית שאי אפשר להתמודד איתה?

"הרגשתי שאני לא יכול לשאת את זה יותר, ברגע שבאמת חוויתי שבועיים-שלושה של התרסות, והצקות בתוך הבית ספר, בתוך הווטסאפ, כשאתה מבין שאין מישהו באמת איתי, כאילו אני לבד בעולם הזה!"', משתף ומוסיף, "לא הייתי מספיק בוגר, לקחתי את זה ממש ללב שלי, ואמרתי שאולי כדאי להקשיב להם וכן ניסיתי לפגוע בעצמי".

מה הציל אותך מלעשות דבר נוראי כזה?

"אחותי היקרה הייתה בשעת המעשה, ובאמת הצליחה איכשהו להכניס לי מחשבה יותר טובה, חיובית לראש, של כאילו ׳לא, אל תעשה את זה׳, וברוך השם היום אני כאן ומדבר אליכם".

לידור הצליח להינצל מהבריונות אותה חווה, ומאסון נוראי שיכל לגרום לעצמו, אך הוא לא יכל להשאיר מאחור מקרים דומים, וכאמור, יזם פרויקט חברתי בשם "חיים על הקצה" - שבא לתת מענה ולמגר את תופעת החרמות והבריונות בישראל ולסייע לילדים ובני נוער המתמודדים עם מחשבות אובדניות בעקבות הדברים שעברו.

"אני לא רוצה שיהיה עוד ילד שיחווה דברים כאלה כמו שאני חוויתי. ילד שעבר איתי תהליך, שקישרתי אותו לפסיכולוג שבאמת עזר לו, הוא התקשר אליי בשעה מאוד מאוחרת בלילה ואמר לי פשוט שהוא על הגג והוא רוצה... לפגוע בעצמו, ואני פשוט קישרתי אותו לפסיכולוג, לאיש מקצוע שלי/ אחרי זה, ברוך ה' הצלנו לו את החיים, והוא כתב לי 'לידור הצלת לי את החיים!'. זה משמח אותי, זה נותן לי סיפוק, זאת השליחות שלי כאילו בעולם הזה, שאני באתי מהמוות ופשוט בא לעזור למקרים אחרים של כאלו שהם עשויים להיות בדרך לשם".

"האכזריות שיש בבני נוער היום היא מטורפת. הם פשוט לא חושבים לפני שהם מקלידים משהו! אבל הכי הכי נוראי זה פגעו באמא שלי ואמרו לה: 'את כושלת', 'איזה חינוך'... היא לקחה את זה באמת ללב שלה, זה באמת משהו שאולי חקוק לה ממש עד היום, שאולי היא כשלה עם הילד שלה, אבל הנה, ברוך השם, תראי אמא, את יכולה להיות גאה!"

לידור מבקש להעביר מסר חשוב למי שחווים בריונות: "תשתפו כמה שיותר אנשים קרובים אליכם ולא להישאר עם זה לבד! אתם רוצים לשתף? תשתפו אותי, אתם רוצים לשתף? תשתפו את אמא שלכם, את אבא שלכם, את בת הדודה או את בן הדוד... העיקר לא להישאר לבד עם זה! כשאתם נשארים לבד, זה מאוד קשה להתמודד עם הדברים. זה ממש חיים או מוות!".

מרגישים בלחץ נפשי, בחרדה, רוצים לפרוק ממה שעובר עליכם? מכירים מישהו שחייב אוזן קשבת? יש לכם עם מי לדבר!

• עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) בטלפון: 1201 או ברשת ובווטסאפ.

• סה"ר- סיוע והקשבה ברשת - www.sahar.org.il

• קו פתוח של אגודת "יד ביד" לילדים, הורים ואזרחים ותיקים בתחום בריאות הנפש: 03-6204999