השבת השחורה שנחתה עלינו לפני חמישה חודשים, גרמה לכולנו לחשב מסלול מחדש. פורום "Summer CAMPS" ישראל שבימים כתיקונם מוציא בנות ובני נוער למחנות קיץ, חישב גם הוא מסלול וחדש ועלה עם פרויקט "BOOST CAMP", אשר מוציא בנות ובני נוער מפונים מצפון ומדרום הארץ למחנות חורף, במטרה לעזור להם להפיג את המתח ועד חופשת הקיץ, מתוכננים מספר רב של מחנות נוספים כאלה. בין בנות ובני הנוער שיצאו למחנות, נמצאת תמר הרצל (14), שנאלצה להתפנות עם משפחתה מקיבוץ גבים שבצפון הנגב, יחד העבירו את חמשת החודשים בקיבוץ מזרע שבצפון ובשני האחרון, חזרה הביתה. כעת, הרצל חוזרת איתנו אחורה ל-7.10 מתארת לנו אותה מהזווית שלה.

"היה יום מאוד מפחיד" משחזרת תמר "אני אפילו לא יודעת איך לתאר את זה, וכואב לי רק לחשוב על מה שקרה. אני כל היום ניסיתי להתחמק מהסיטואציה, שבה היו המון אזעקות וכל הפחד שהגיע אלינו. ניסיתי פשוט לחשוב שזה חלום, ושזה לא באמת קורה עכשיו. המשפחה שלי ואני נסענו באותו הלילה, אחרי שהחלטנו שאנחנו לא מסוגלים להישאר לישון שם". 

מה עבר לך בראש באותו הרגע?

"תשמע, עדיין לא ידענו כל כך מה בדיוק קורה. חשבנו שיש מחבל אחד וכשיצאנו, הסתבר שהיו עוד מחבלים שמסתובבים. הרגשתי בעיקר פחד, בלבול, ובסופו של דבר, לא יכולנו להישאר לישון בבית. זה היה מצב מפחיד ולא חשבנו, אלא שפשוט יצאנו משם". 

איך את מתמודדת עם זה ביום-יום?

"היום אנחנו חזרנו הביתה, אז אנחנו בעיקר מנסים להמשיך להתקדם, ואני מנסה לחזור לשגרה שלי". 

למה הכי התגעגעת בקיבוץ? 

"בעיקר לבית שלי ולחדר שלי. התגעגעתי גם לתחושת הביטחון כאן, כי אולי זה לא המקום הכי בטוח, אבל אני מרגישה בו בטוחה. הגעתי לקיבוץ בגיל 3, אבל את כל הילדות שלי אני זוכרת כאן. התגעגעתי פשוט למקום הזה והתגעגעתי לחיים שלי". 

© צילום פרטי

איך ההרגשה לחזור לקיבוץ?

"מרגשת מאוד" משתפת הרצל "בכל זאת לא היינו בבית כמעט חצי שנה, אז כל דבר קטן כאן פשוט מרגש אותי, אם זה החדר שלי, הפינה שלי שהייתה מאוד חסרה לי, וכל שאר הדברים שלי. מצד שני שום דבר עדיין לא נגמר, אז כן קשה להגיד שאני שמחה, אבל זה מאוד מרגש לחזור".

היה חשש לפני החזרה הביתה? 

"היה חשש קטן, כי לא הייתי בקיבוץ הרבה זמן והיה קצת מלחיץ, אבל זה המקום הבטוח שלי. היה איזשהו פחד שהציף את כל מה שקרה ב-7.10, אבל הייתה יותר התרגשות  מפחד".

-איך שמעת על 'BOOST CAMP'?

"הייתי כבר במחנה בקיץ ועל פרויקט ה'-BOOST CAMP', שלחו בקבוצת ווטצאפ של צהרון בשם 'בית הילדים'. כששמעתי על המחנה, חשבתי שזה מגניב להכיר חברים חדשים, והוא נשמע לי כמו חוויה טובה, אז בגלל הסיבות האלה נרשמתי". 

© גיא רגב

ספרי לנו על הפעילויות שעשית במחנה.

"עשינו למשל מפגשים בכיתה של כל קבוצה. דיברנו בינינו גם באנגלית, כי המדריכים מח''ול ועשינו גם כל מיני משחקים מחוץ לכיתה. רוב הזמן נשארנו במתחם, היה שם דשא, נוף יפה ובסוף המחנה, יצאנו לטיול ג'יפים. המחנה מאוד משחרר, והיה טוב לקחת הפסקה מכל מה שקרה". 

מהי החוויה הכי משמעותית שלקחת איתך משם?

"בסוף המחנה, הייתה תחרות כשרונות של כל קבוצה, קבוצה אחת העלתה הצגה וקבוצה אחרת העלתה ריקוד. אני ועוד ילדה בנינו יחד ריקוד, אחר כך הצגנו אותו בפני כל הקבוצה, המדריכים שלנו והיה ממש כיף". 

© גיא רגב

יש סיפור מסוים מהנערים שפגשת במחנה ונגע לליבך במיוחד?

"האמת, שלא ממש דיברנו על מה שקרה" משיבה תמר "המחנה הזה היה יותר הפוגתי. חלק מהנערים הכרתי מהבית וחלק הכרתי במחנה, אבל לא שמעתי איזשהו סיפור. ניסינו לא לדבר יותר מדי על מה שקרה, אלא בעיקר להתרכז במחנה ולהשתחרר עם כל הפעילויות". 

מה המסר שאת רוצה להעביר לקוראים שלנו?

"המסר שאני רוצה להעביר, שנעבור את התקופה הזו ביחד ושאם נחשוב רק טוב, יהיה טוב. תהיו חזקים כולם ואני מאחלת, שכל החטופים יחזרו כמה שיותר מהר".