חשבתם פעם כמה כוח יש  לצמד המילים, דימוי עצמי? דימוי עצמי הוא שילוב בין דעתנו על עצמנו לבין דעתה של הסביבה עלינו.

כל אחד מכם תופס את עצמו באופן מסוים: חכם יותר או חכם פחות, בעל כישרון מוזיקלי או נטול כישרון מוזיקלי, עקשן במידה רבה או פחותה, גמיש פחות או יותר ועוד.

ישנם הרבה מאוד אנשים שמציגים ביטחון עצמי גבוה מתוך מטרה להסתיר דימוי עצמי נמוך או בכדי לפצות עליו.
אני לא יודע אם אתם מודעים לזה אבל ישנם שלושה גורמים שמשפעים בצורה ברורה על הדימוי העצמי: הסביבה הקרובה, השוואה חברתית ואמונה פנימית.

>>מה גורם לנערה להתפשט בפייסבוק? 

הסביבה הקרובה:

לסביבה הקרובה שלכם (הורים, משפחה ומורים)  יש כוח גדול מאוד בבניית הדימוי העצמי שלכם. הם יכולים להשפיע מאוד על איך יראה הדימוי העצמי שלכם.

אם אותה סביבה תקפיד להגיד לכם כמה אתם מוכשרים במשהו מסוים, הדימוי העצמי שלכם יקבל חיזוק שאתם באמת מוכשרים וכך עושים אף המורה והחברים הטובים. הדימוי העצמי שלכם יוסף לרשימה הטובה שלו את התכונה "מוכשר".
ה"חיסרון" של הקבוצה הזאת היא שההשפעה שלה עליכם הולכת ופוחתת בגיל ההתבגרות והיא מפנה מקום לקבוצה השנייה, השוואה חברתית.

השוואה חברתית:

בעידן החדש של תקופת הפייסבוק והסלולר, להשוואה החברתית יש השפעה מטורפת  על הדימוי העצמי שלכם. הצורך בהשוואה חברתית מנהלת אותנו בכל רגע נתון.
אתם כל הזמן מושפעים ומתנהגים בהתאם לקבוצה אליה אתם משתייכים, אתם כל הזמן משווים את עצמכם לסביבה החברתית שלכם ומסיקים מסקנות כתוצאה של השוואה זו.

אם אתם תקבלו חיזוקים מהסביבה הקרובה שלכם לדוגמה, שאתם מוכשרים - הדימוי העצמי שלכם עולה. אך כשאתם משווים את עצמכם לבני כיתתכם, אתם רואים שאתם "לא כאלה מוכשרים" ויש בכיתה שלכם אנשים שלדעתכם יותר "מוכשרים". כתוצאה מההשוואה הזאת האמונה שלכם בעצמכם עשויה להשתנות. 

כאשר אדם משנה את סביבתו, הדימוי העצמי שלו עשוי להשתנות גם כן כתוצאה מהשוואה חברתית לקבוצה החדשה.

אמונה פנימית:

הגורם השלישי המשפיע על היווצרות הדימוי העצמי הוא האמונה הפנימית שיש לאדם לגבי יכולותיו וכישריו. בניגוד לסביבה הקרובה ולהשוואה החברתית, שבהם הגמישות בדימוי העצמי (ניתן לשינוי ע"י חיזוקים חיוביים או שינוי סביבתי) היא ערובה להסתגלות טובה יותר, האמונה הפנימית היא יחסית יציבה ומשמשת ליחיד כעין עוגן לזהותו העצמית.

האמונה הפנימית מבוססת על חוויות פרטיות, במודע או שלא במודע, המביאות אדם להסיק מסקנות כלליות לגבי עצמו.

חוויות שהטביעו בנו את חותמן משתרשות עד כדי כך שאנו ממשיכים להיצמד לדימוי העצמי שנוצר מן החוויה העמוקה ואיננו מפנים את דעתנו לתגובות של אחרים, אלא אם כן הן מחזקות את הדימוי העצמי שלנו. חוויות כאלה יכולות להיותך שליליות, אך הן יכולות להיות אף חיוביות.

תקופת ההתבגרות הינה תקופה של שינויים גופניים, השינוי הגופני מלווה לעיתים בחרדה ומבוכה רגשית וחברתית והשאלה הרווחת הן של המתבגרים והן של הוריהם – "האם זה נורמלי?". אנו נוטים לייחס את סערת גיל ההתבגרות לשינויים פיזיולוגים. החברה שלנו מגדירה את הילדות והבגרות כמנוגדות זו לזו, והופכת את המעבר ביניהן לקשה יותר.

השינויים הפסיכולוגים, הכוללים חתירה לעצמאות וגיבוש זהות נפרדת ועצמית משלהם. בראשית ההתבגרות חלה ירידה בדרגת ההזדהות עם ההורים ומתחילה ההתפתחות של הזדהות עם דמויות אחרות: מדריכה או מדריך בתנועת הנוער, מורה או מדריך בפנימייה, ספורטאים, זמרים, כוכבי קולנוע וכדומה.

המשימה של המתבגר היא להשתחרר מהתלות הרגשית בהוריו ולהגיע ליחסים מיניים בשלים עם בן המין האחר. עליו להתנתק מקשר האהבה אל אימו ולהשתחרר מהדומיננטיות של אביו. תהליך זה של התנתקות רגשית גורר עימו תופעות של ניכור, של התמרדות ושל עוינות כלפי ההורה או כלפי כל סמכות חברתית אחרת.

המשימה העיקרית של תקופת ההתבגרות היא הינתקות מהתלות הרגשית בהורים ומציאת אובייקט לאהבה מחוץ למשפחה. המתבגר פונה לרוב אל קבוצת החברים והיא מסייעת למתבגר להינתק במידה רבה מהתלות הרגשית בהוריו ויכולה גם לספק לו את התמיכה ואת הרגשת הביטחון שהוענקו קודם לכן במסגרת המשפחה.

קבוצת החברים הופכת למשמעותית מאוד וברת השפעה על ההתנהגות שלעיתים כרוכה בסיכון. למרות הישענות יתר על בני גילם לקבלת תמיכה, מתבגרים עדין זקוקים לתמיכה, קבלה, הבנה ומידע ממבוגרים.

תרגישו בנוח לשלוח לי מייל במידה ויש לכם שאלה בנושא או אם יש לכם רעיון לנושא אחר שתרצו לשמוע עליו - ohadshemer@gmail.com.

>>הכירו את אוהד שמר, המנטור של פרוגי לבני נוער