בפרשת קורח, מסופר על קורח ועדתו שיצאו נגד משה רבנו.  בעצם טענתו העיקרית של קורח, עמדה השאיפה לשוויון בנטל בין כל בני-ישראל.

אך התורה מדגישה שטענה זו איננה נכונה. שכן, אלוקים ברא את העולם ואת בני האדם נבדלים ושונים בצורתם ובדעותיהם.

לדוגמה, החלוקה בעם היהודי בין כהן, לוי וישראל, זו לא הייתה חלוקה שרירותית, היות ולכל אחד מהאוכלוסיות הללו בעם יש תפקיד מיוחד.

טישטוש וביטול המחיצות בין הסוגים השונים שבעם ישראל, לא היו מביאים אחדות כפי שקורח חשב, אלא היה זה גורם להרס, פירוד וחורבן. כיום ישנם הסבורים שלמען אחדות ושלום, מותר לוותר על מחיצות שונות שקיימות בין דעות ואמונות.

פרשת קורח מלמדת, שלא זו בלבד שאין בביטול המחיצות הללו אחדות, אלא שדרך זו מובילה לפרוד לבבות. ההיררכיה האנושית מתבקשת, ודווקא לה יש את היכולת להדגיש את האחר השונה.

חד וחלק, זורע קטטה – יקצור דאגה.

 הרב יעקב גלויברמן וצוות אתר פרוגי מאחלים לכם שבת שלום