עוד שבועיים עברו בפנימיה. בשבועיים האלו, התעסקתי בעיקר בהכנות ל"מירוץ הלפיד", יחד עם כל שכבת י"ב. חוץ מזה, חוויתי במהלך השבועיים האחרונים הרבה חוויות נוספות, השתתפתי בכיבויי אורות רועשים, וכמובן שהכל היה מלא בהאהבה ובהומור.

• איך שאנל בן אבו תצליח להיפרד מהפנימיה?

בשבועיים האחרונים, התחלנו לעבוד על "מירוץ הלפיד" שלנו. זה מסורת אצלנו בפנימיה שמהווה פרידה משכבת י"ב, שמעבירה את השרביט לשכבת י"א, שתהפוך בשנה הבאה לשכבה הותיקה ביותר בפנימיה. 

שאנל והחברים לפנימיה.
צילום: שאנל בן אבו

המירוץ מתחיל במודיעין, ומסתיים רק בכפר סבא, בטקס מרגש במהלכו נציגים משכבת י"ב מעבירים לפיד (פיזית), לנציגים משכבת י"א. המירוץ מסמל גיבוש, אחווה ואחדות של חברי הקבוצה וניצול תקופתם ושהותם האחרונה ביחד בפנימייה. טקס העברת הלפיד מסמל גם את חג החנוכה ואת העברת הערכים של כל קבוצה לקבוצה שמתחתיה, כבכל שנה נבחר ערך אחר.

החלטנו שאנחנו רוצים להעביר לפנימייה ערך חשוב, ואחרי הרבה ויכוחים והצעות, בחרנו שהמירוץ השנה יתמקד באהבת הארץ, ובחשיבות השירות הצבאי.

 זה אמנם נושא שאולי קצת בנאלי, אבל הוא קרוב לכולנו, והחלטנו להעביר מסר שכולנו מאמינים בו. 

בשבת הזאת ניצלנו כל שנייה להיות ביחד - לצחוק, לדבר, ואפילו סתם לשבת אחד עם השני. במוצאי שבת ארגנו ערב טוסטים, במהלכו כל חברי הקבוצה הפכו למלצרים או לזמרים שהופיעו והנעימו את שהות החניכים, בזמן שתלמידים אחרים משכבת י"ב, מכרו טוסטים במכירים סמליים, וכל ההכנסות של הערב גויסו למען "מירוץ הלפיד". 

הכותבת היא תלמידת כיתה י"ב בפנימיית שטיינברג בכפר סבא.