"לא דגים ולא חכות" - היתרון המבדיל את עמותת "אחריי" מתנועות חברתיות אחרות הוא בעבודה הקשה והמאמץ שנדרשים מבני הנוער כדי שיצליחו בעצמם. העמותה לא דוגלת בחלוקת דגים וגם איננה מחלקת חכות, אלא בעמותה מלמדים את החניכות והחניכים לדוג.

עוד במדור הסביבה של פרוגי:
• קולה של עמית ידבר לכל מי שיש לו לב
• גרינפיס פועלים לשינוי. איך זה עובד?
• למה השירותים בבתי הספר הרוסים?

"אחריי!" הנה עמותה חינוכית חברתית הפועלת במטרה להצמיח מנהיגות צעירה ולעודד מעורבות חברתית בקרב בני נוער וצעירים הנמצאים בישורת האחרונה בה ניתן להשפיע על עתידם באמצעות חינוך.

נפתח בסיפורו המרגש של ברהנו, יליד אתיופיה. ששומעים רק את תחילת סיפורו האישי כבר ניתן לנחש שהוא חלק מנוער השוליים וכי במצבו הוא לא יצליח להתקדם בחייו.

ברהנו הינו תלמיד תיכון אתיופי שעלה לארץ ישראל מאתיופה כאשר היה בן 6. הוא מספר שבמהלך כל חייו סבל מהצקות ומעשי בריונות מצד הילדים בבית הספר ובשכונת מגוריו משום שלא קיבלו אותו על רקע צבע עורו. ברהנו כבר החל לחשוב שלא יצא ממנו כלום ושהוא לא יצליח בחיים ובלימודים והוא די הרים ידיים.

עד לפה הסיפור של ברהנו מאוד מצער וכואב, אולם כאן נכנסה לתמונה העמותה. הרעיון המרכזי בפעילות "אחריי!" הוא לטעת בבני הנוער תחושת הצלחה ומסוגלות, תוך אמונה כי לכל אחד ואחת יש הפוטנציאל לנהל אורח חיים תקין ולהיות אזרח שווה במדינה, ללא קשר למקום בו נולד ולסביבה בה גדל.

כאשר הצטרף לפעילות של עמותת אחריי ברהנו קיבל המון כוח נפשי ורגשי, הפעילות בעמותה מאוד תרמה לו לחיזוק הביטחון העצמי והאמונה שאין לו במה להתבייש בכך שצבע עורו כהה.

היום, ברהנו חדור מוטיבציה להצליח בלימודים בבית הספר ולסיים את התיכון עם תעודת בגרות מלאה, והוא עשה שינוי משמעותי בהשגיו. בנוסף לכל העמותה הצליחה להחדיר בוא את המוטיבציה לשירות הצבאי. "אני חושב שעמותת אחריי עשתה לי רק טוב, אני לא יודע מה הייתי עושה בלעדי העזרה שלהם" 

מטרות העמותה מאוד ברורות ופשוטות. הגברת הנכונות והמוכנות לשירות מלא ומשמעותי בצה"ל, חינוך הנוער לאזרחות פעילה ולמעורבות חברתית, העלאת המודעות לדמוקרטיה וטיפוח סובלנות, ציונות ואהבת הארץ, העלאת נוער שוליים על נתיב ההצלחה והכשרת מנהיגות צעירה, בפרט בקרב אוכלוסיית רווחה.