הם רק בני 16-17 וכבר יצא להם לטפל בתאונות קשות, להציל חיי אדם וליילד אימהות. מדובר בנוער המתנדב של מגן דוד אדום בישראל. נוער העובר הכשרה של כ-60 שעות ורוכש ניסיון של שעות רבות במהלך כל שבוע.

אז איך זה בעצם לחוות זאת? בחרנו לשאול את גיא שוחט ממרחב "דן" ומיטב זוזל ממרחב "אשר" שיספרו לנו מעט על הפעילות המדהימה שלהם, וההשלכות של ההתנדבות.

עוד במדור הסביבה של פרוגי:
• עושים שינוי בחברה בישראל. מי אחריי?
• גרינפיס פועלים לשינוי. איך זה עובד?
• למה השירותים בבתי הספר הרוסים?

היה מקרה שנחרט אצלכם בזיכרון?
"דקירה של נער בן 18, בערב יום שישי" מספר שוחט. "נסענו באמבולנס ולפתע עוצרים אותנו ומבקשים עזרה, מיהרנו להגיע לדירה כשבידנו כל הציוד. בהגעתנו ראינו נער שוכב באמבטיה מלאת דם. העברנו אותו לניידת טיפול נמרץ, והתברר לנו שנדקר ב-14 מקומות ובין היתר בעורק הראשי. המקרה הזה נחרט אצלי כי הבנתי שאנחנו לא חיים בעולם מושלם, זה היה בן אדם שנמצא בתחתית חייו, וזה קשה לראות את זה. אני עיכלתי את המקרה הזה רק כעבור מספר ימים. בזמן הטיפול אני חייב להתנתק מעצמי ופשוט לטפל ולהציל".

ואצלך זוזל?
"זה היה יום שבת, יצאנו בטיפול נמרץ למקרה של בחורה כבת 20 שנחנקה בזמן ארוחה. כשהגענו למקום ראינו אותה מחוסרת הכרה ובלי דופק, התחלנו פעולות החייאה. אני והמתנדבת השנייה התחלנו בעיסויים והנשמות בזמן שהפרמדיק והנהג פתחו ורידים והזריקו תרופות, במהרה החזרנו דופק, הרגשנו הקלה, כי זאת נערה בריאה בת 20, לא מקרה רגיל, ומסתבר שהייתה בתחילת ההיריון, מה שגילינו במהלך ההחייאה. העברנו אותה למיון, היא הייתה יציבה, שמחנו! ולאחר כמה ימים נודע לי כי היא לא החזיקה מעמד ונפטרה ביחד עם העובר".

"היה לי מאוד קשה, בדרך כלל אני לא נקשרת למטופלים, אבל הפעם היא הייתה קרובה לגילי, יש לי אח בגיל הזה וחברים בגיל הזה. וכאב לי לראות את זה. מגן דוד אדום תמיד נותנים את המקסימום, אבל למרות זאת לפעמים המצב כבר לא בשליטה".

את לא מפחדת לקבל טראומה מהמחזות הקשים?
"מה שקורה אצלי, זה שעם המקרה עצמו אני מתמודדת, הדבר הקשה לי הוא לראות את המשפחה. זה מה ששובר אותי. מגן דוד אדום מאוד דואגים לנו, תמיד בודקים איתנו איך אנו מקבלים את המקרה. גם אם המקרה נורא קשה ונתנו את המיטב מעצמנו, וזה לפעמים לא מספיק, אנחנו מתנחמים בזה שהיה לנו את האופציה לנסות לעזור. כל מי שלוקח חלק במגן דוד אדום יודע לאן הוא נכנס, ואם זה לא מתאים וקשה לו להתמודד מבחינת הארגון זה לגמרי בסדר, כי בכל זאת זה התנדבות".

בתור נוער שמציל חיים, אתם מרגישים שאתם זוכה להערכה?
"כן. בנוסף לזה שאחרי כל משמרת הצוות אומר תמיד תודה שעזרנו, ונתנו מעצמנו. גם המשפחות והמטופלים תמיד מודים לנו בחיוך וזה מה שנותן לנו את הכוח להמשיך. מגן דוד אדום תמיד מארגנים לנו ימי הוקרה ביחד עם כל המתנדבים. וכיף לי לבוא לתחנה וכיף לי לעבוד איתם!".

גיא, היה מקרה ששמחת לקחת חלק ממנו?
"לידה, זה מקרה שכל מתנדב נוער צריך לחוות כדי לדעת לא רק להציל חיים אלא גם לקבל חיים, הלידה האחרונה שלי הייתה בבניין משרדים. אני והנהג נכנסים, רואים אישה צעירה עם צירים כל 4 דקות, התחלנו לפנות, ופתאום הצירים מתחילים להיות תכופים ואני רואה את הראש של התינוק, תוך דקה התינוק היה בחוץ, גזרתי לו את חבל הטבור, מה שהיה מאוד מרגש. הדבר הכי מרגש שאפשר לשמוע בקשר זה 'מפנים אמא וילוד במשקל תקין', כשאתה מחזיק ילד ברגע שהוא נולד, לא יורד ממך החיוך".

"אני חושב שאם אתה לא מבין את כל התהליך שנוצר שם זה יכול ליצור לך טראומה, אבל כשאתה מבין מה הולך לך, מבין איך התינוק נראה, אתה מפסיק לחשוב על זה, ואתה פועל לפי השלבים שלמדת. זאת באמת ההרגשה הכי טובה שאפשר. האם שלחה מכתב ורצתה לחבק אותנו. והתודה שלה זה המילה המרכזית שגורמת להרגשה טובה".

זוזל מספרת על החלום להתנדב, "מאז שאני קטנה זה היה החלום של לעזור לאנשים, בכיתה ח' שמעתי על תנועת הנוער של מגן דוד אדום ומאז אני פשוט לא יכולה לוותר על החלק הזה מחיי".