השבועיים האחרונים היו שבועיים שמלאים ברוח צה"לית כיפית ומאתגרת. בפנימייה יש חיילות שבמסגרת שירותן הצבאי, משרתות כמורות חיילות. השבוע האחרון המורות חיילות עשו לנו את שבוע צה"ל, בדרך הכי טובה שיש.

עוד במדור הסביבה של פרוגי:
• התנדבות השבוע: רוצים להיות ליצנים רפואיים?
• מזל טוב: דניסה הג'ירפה חגגה יום הולדת 24
• שיר אלמליח מקדמת את מעמד סבתה

במסגרת השבוע הם הציגו ענף פעילויות רחב בפנימייה כמו: כושר קרבי לבנים, שיחות עם חיילם שהציגו לנו את היחידות שלהן וניסו כמה שיותר לעזור לנו לפחות, לשכבה הבוגרת למצוא את הייעוד שלנו לשירות טוב ומשמעותי לשלוש שנים הקרובות.

במסגרת השבת הביאו לנו פאנל של בוגרי הפנימייה שנמצאים בשירות צבאי או שסיימו כבר ומטרתן העיקרית הייתה, לשתף אותנו בתקופה שהם עברו כשסיימו את הפנימייה וכיצד התמודדו בצבא.

הבוגרים דיברו איתנו על הגיוס, על התהליך והשירות שהם עוברים, ובעיקר באו לתת לנו כמה שיותר מידע. במסגרת השבוע הזה והשיחות האלו, אני בטוחה שעלתה רמת המודעות בקרב חניכי הפנימייה בצורה משמעותית ביותר.

אני יודעת שכל חבריי לקבוצה מתכננים להתגייס, כולם יודעים שהם הולכים לצבא, וחלקם גם שואפים להגיע למקומות גבוהים מאוד. במסגרת השבוע יצא לי לשוחח עם כמה מחבריי לקבוצה ולשמוע את דעתם על ההכנות האלו לשירות הצבאי הקרב ובא ומה התכנונים והשאיפות שלהם.

בעוד כחצי שנה נסיים את תקופתנו כתלמידים, וכחניכים בפנימייה ורובנו ניכנס למערכת ולגוף הגדול הזה שנקרא צה"ל. הרבה תחושות משונות אוספות אותי כאשר יוצא לי לחשוב ולשמוע על הצבא, המעבר המשונה לעולם חדש, מסגרת של זמנים ותיזוזים, לבוש שונה והגדרה שונה: לא אזרחים - אלא רכוש צה"ל.

הבנתי דבר חשוב על עצמי, שאני לא רוצה לבזבז שנתיים או שלוש שנים מהחיים שלי כמו אנשים אחרים, אני רוצה לעשות את השירות הכי משמעותי וטוב שאני יכולה לעשות, אם הייתי יכולה הייתי מנסה להגיע ללוחמה אבל יש בעיות כאלו ואחרות שמונעות ממני, אז המקום שאליו אני מכוונת הכי גבוה ושואפת אליו זה להגיע להיות כתבת צבאית, להית ביחידת דובר צה"ל, אין משהו שאליו אני שואפת יותר, ואנסה לעשות את מירב המאמצים שלי על מנת להגיע לשם.