"יום אחד המורה העירה רק לי, חטפה עליי ממש עצבים, היא העיפה אותי מהכיתה וצרחה עליי מול כולם. היא השפילה אותי, אז החזרתי לה. אחר כך היא השעתה אותי עד שאימא שלי תגיע למנהלת". זהו חלק מסיפורה של דבורה שוקרון, תלמידה בת 17 מחולון. המקרה של שוקרון הוא לא היחיד. רוב התלמידים חווים במהלך הלימודים בבית הספר עונשים ובעיקר השעיות שנעשות לפעמים בקלות דעת.

מהסיפור של שוקרון עולה שאלה: למה בתי הספר מחמירים כל כך בענישה ונותנים לתלמידים עונש קשה ומבייש כל כך? באילו מקרים בכלל מותר לבתי הספר להשעות תלמידים?

עוד במדור התרבות של פרוגי:

• "תביא חצילים": כך תלמידים קנו סמים בווטסאפ
• נער התעוור מנפץ: "שטות שנגמרה באסון"
• Galaxy S5 נחשף! כל הפרטים

על פי בדיקה שערכנו, בית הספר לא יכול להשעות תלמיד על דעת עצמו, ישנם כללים וחוקים מסוימים שעל פיהם בית הספר צריך לפעול בזמן ההחלטה האם להשעות תלמיד או לא. בית הספר מחויב להסביר לתלמיד את סיבת העונש, וכמו כן על המחנכת או היועצת לשוחח עם התלמיד והוריו. בנוסף, חייבת להינתן נזיפה ואזהרה בעל פה, שתועבר לידי הורי התלמיד בכתב.

יש לוודא שההענשה לא תהיה בלתי מוצדקת, ולאורך כל תהליך ההשעיה, בית הספר חייב לשמור על כבודו של התלמיד ולאפשר לו להציג את הגרסה שלו לאירוע ולהתייחס לדבריו. בית הספר חייב גם להתאים את חומרת העונש לעבירה אותה ביצע התלמיד.

"ביום הראשון של הלימודים עברתי וקטפתי עלה מתוך עציץ שנועד לקישוט בית הספר" סיפר לנו גיא (שם בדוי) בן ה-16 מקצרין. "המנהלת ראתה אותי קוטף את העלה וקראה לי לחדר שלה. שם היא החליטה לזמן את ההורים שלי לשיחה לגביי ה"עברה" שעשיתי. ההורים שלי הגיעו לבית הספר וביחד עם המחנכת והמנהלת ישבנו לשיחה שבה המנהלת אמרה להורים שלי שבית הספר לא יכול לתת לזלזול ולפגיעה שלי ברכוש להתרחש, וכבר בשנה שעברה שקלו להשעות אותי לתקופה מסוימת. בעקבות זאת החליטה המנהלת להשעות אותי כחודש מבית הספר ולהעביר אותי זמנית לבית ספר מיוחד לבני נוער שמתקשים במסגרת הבית ספרית הרגילה ורק אם אחרי חודש היא תראה שחל אצלי שיפור היא תשאיר אותי".

בסיפורו של גיא, הנהלת בית הספר בו הוא לומד פעלה באופן שמנוגד לחוקים של משרד החינוך בכך שחומרת העונש לא תואמת את העברה אותה ביצע, היחס שקיבל היה פוגע והעונש לא מוצדק ל"עבירה" אותה עשה. בנוסף, בית הספר שפט אותו בעיקר על פי התנהגותו בשנה שהסתיימה כבר ולא לפי ה"עבירה" אותה ביצע באותו הרגע.

מה גם, שבית הספר ניתק את גיא מחבריו ללימודים ונקטע לו קצב לימוד החומר הנלמד בכיתה. אחרי עונש שכזה, לכל ילד יהיה קשה להיכנס חזרה לשגרה ולהשתלב מחדש מבחינה לימודית וחברתית. "אני חושב שזה היה ממש לא העונש המתאים, אני אולי ילד קצת בעייתי אבל אני לא חושב שהשעיה לחודש זה הפתרון, בית הספר פשוט לא רצה להתמודד", אמר גיא. 

גם נועה ריינה בת 16 מנתניה (גילוי נאות: כתבת באתר), חוותה גם היא מקרה של השעיה בלתי מוצדקת מבית הספר: "ישבתי בכיתה והייתי מציירת הרבה, כי זה עזר לי להקשיב בשיעור. המורה אמרה לי להפסיק לצייר, אמרתי לה שזה עוזר לי להתרכז. היא אמרה לי שאסור לי להתנגד לה, והעיפה אותי מהכיתה אל הרכזת שלי, שהחליטה להשעות אותי".

המקרה של נועה קרה לפני כמה שנים. אך עדיין, לא רק שבית ספר השעה אותה בגלל סיבה לא מוצדקת והעונש לא היה תואם לחומרת המקרה, אלא גם היחס שקיבלה היה חסר סבלנות וחסר התחשבות בצרכים ובהתאמות הלימודיות שהיא זקוקה להן. ישנם תלמידים רבים שזקוקים לתעסוקה כלשהי על מנת להקשיב ולהבין יותר טוב את החומר בשיעורים, והמורים לעיתים מתנהגים כלפי תלמידים אלו בחוסר סלבנות, עד כדי הענשה והשעיה מבית הספר.

המקרים האלו רק מציגים את האטימות וחוסר ההתחשבות כלפי התלמידים לעיתים קרובות. חשוב שאנו כתלמידים, נהיה מודעים לזכויות שמגיעות לנו במקרים כאלו, ונדרוש לקבל אותן. 

אם לא קיבלתם את הזכויות שמגיעות לכם, אתם מוזמנים לפנות אלינו דרך הפייסבוק ואנחנו נעזור לכם!

שווה להיות פרוגר! רוצים להיות?