התרגשות לקראת יום החניך בפנימייה של שנאל
פנימיית שטיינברג סוערת ומתרגשת לקראת יום החניך של שכבת י"ב. מהו בעצם יום החניך? ואיך הי"בניקים רוצים שיזכרו אותם אחרי אותו יום?
אחרי כל כך הרבה זמן של ציפייה, זה מתקרב ומגיע ממש עוד מעט. פורים כבר חלף ואנחנו נמצאים כבר במחציתה השני של השנה, והאירוע המתקרב אלינו הוא "יום החניך 2014". זהו האירוע השני הגדול והחשוב של שכבת י"ב בפנימיית שטיינברג.
"יום החניך" מתרחש בשבת. זוהי השבת הכי מהנה ומלאת חוויות שמתרחשת פעם בשנה. בשבת זו כל חניכי שכבת י"ב מחליפה את כל צוות המדריכים, המנהלים והרכזים ואפילו את צוות המטבח של הפנימייה. היום הזה נותן לחניכים הבוגרים את האפשרות להבין כמה קשה ומעניין יכול להיות כשיושבים על הכיסאות של מקבלי ההחלטות.
עוד במדור החדשות של פרוגי:
- "חשוב שמשרד החינוך ייקח אחריות על החיים שלנו"
- נקשרו לעמודים: "אל תקחו לנו את התיכון"
- בדרך לשוויון? תיקון לחוק זכויות התלמיד
השבת תהיה שבת מטורפת והולכת לכלול פעילויות מדהימות, מסיבה מושקעת, אוכל הרבה יותר טוב משבתות רגילות, ומדריכים תותחים וטריים.
כדי להעביר לכם את תחושת ההתרגשות והצפייה ליום הזה, החלטתי לראיין שני חניכים משכבת י"ב: לירז אלמליח שהגיעה לפנימייה בכיתה ח' והספיקה לעבור כבר חמישה ימי חניך, ולאון פוזמנסקי, שהגיע לפנימייה בכיתה ז', ועבר גם הוא כבר חמישה ימי חניך.
מה החוויות שאתם הכי זוכרים ב"ימי החניך" שעברתם?
לירז : "וואו, יום החניך. כשהייתי קטנה יותר בשכבות ח-ט, הסתכלנו על יום החניך במטרה איך אפשר לעשות הכי הרבה בלגן, בתור יום שאפשר להשתגע בו. כשהיינו כבר יותר בוגרים והפעילויות השתנו, הסתכלנו על הי"בניקים בתור חברים או אחים גדולים".
גם התחושה של לאון זהה: "החוויה שלי היא חזקה מאוד, אני זוכר את הגיבוש שנוצר לנו עם הי"בניקים. "יום החניך" הראשון שלי היה הכי כיפי עבורי, כי הוא היה הראשון שלי. הקבוצה שהייתה י"ב כשאני הייתי חניך בכיתה ז' הייתה "איתן". ביום הזה הי"בניקים נותנים מקום להתגבש ולהכיר את שאר הקבוצות ולהתחבר עם שאר החניכים בפנימייה, בעיקר אלה שלא נמצאים בקרבת הגיל שלהם."
איך את רוצה שיזכרו אותך ,שאר החניכים ?
"אני מצפה שיזכרו אותי בתור חברה או אחות בוגרת, יותר מאשר מדריכה, שירגישו בנוח איתי ופתוחים איתי לכל נושא גם אחרי יום החניך", מספרת לירז.
גם לאון רוצה להיזכר באופן חיובי, בדיוק כמו שהוא זוכר את הי"בניקים ביום החניך שלו: "אני רוצה שיזכרו אותנו כדמות לחיקוי כמו שאני זוכר את "איתן". אני מקווה שיתנו לנו את האפשרות וההזדמנות להכיר אותם ולהתגבש איתם, כי זו המטרה של יום החניך".
לירז, יהיה מוזר להיות במקום המדריכים?
"אני מרגישה שיהיה לי מאוד קשה להחזיק קבוצה של כמעט 40 ילדים, אבל אני לוקחת את התפקיד בקטע כיפי ולא בקטע משמעתי, וחושבת שיש חניכים שמקשיבים לי וסומכים עליי".
לאון, יש לך ציפיות מהקבוצה שלך, מהשותפים לדרך ומההתנהלות שתהיה ?
"אני מצפה מהקבוצה שלי שתהיה אחראיםת, כדי שנוכל באמת להחזיק את הפנימייה כמו שאנו מצפים. שהכבוד וההערכה שיש בינינו יישאר במהלך יום החניך ולא ייהרס בגלל חילוקי דעות, כי בסך הכול לכולנו יש מטרה משותפת, לעשות את "יום החניך" המוצלח ביותר".
אני באמת חושבת שכל מילה נוספת תהיה מיותרת. יש לנו ציפיות גדולות מיום החניך, ואני בטוחה שנצליח לעמוד בכל הציפיות והחלומות שלנו, ושטיינברג תזכור לתקופה ארוכה את "יום החניך של קבוצת עמית".