כשבחוץ מלחמה וצלילי האזעקות והבומים מהדהדים באוזניים, שירת הימין מתחזקת ואיתה הקול הלאומני והאלים. בשבועות האחרונים ראינו את זה קורה בהפגנות השמאל שנערכו בתל אביב, כשמול המפגינים מהשמאל עמדו מפגינים מהימין שהגיעו מטעם ארגוני "להב"ה", "אם תרצו", וגם מהאריות של הצל ומכהנא חי.

גם אייל גולן, שנחשב לזמר אהוב ומשפיע על רבים בארץ, העלה השבוע תמונה לאינסטגרם וכתב: "גאה להיות ישראלי!!! תנחומיי למשפחות ההרוגים הגיבורים שלנו. והחלמה מהירה לפצועים. ולכל אנשי הבידור שמצאו זמן לצאת נגד המדינה שלנו אני רוצה להגיד לכם שאתם פשוט בושה. איך אתם יכולים לומר דברים כאלה על חיילים ששמים את גופם ואת נפשם כדי שאתם תוכלו לחיות בשקט. אותם חיילים שבאים להופעות שלכם. אני מציע לכם להפקיד את הדרכון והת"ז כי יהודים וישראלים אתם לא!!!".

כחלק ממדינה דמוקרטית צריכה להיות לאנשים הזכות להפגין על המבצע הצבאי ולבקש שקט, אבל לא ככה חושבים הימנים. עטופים בדגלי ישראל הם יצאו לקרב מול השמאלנים הנוראיים. "עופו מפה בוגדים! ישראל היא שלנו" הם אומרים. והמלחמה היא על מי מנופף הכי גבוה בדגל ישראל. כי גם לשמאלנים יש דגל, גם השמאלנים רוצים לחיות במדינה.

מבצע "צוק איתן" - סיקור מיוחד: 

• קמפיין ישראלי/פלסטיני לשלום: "אחותי נהרגה ב/2007"
• היום הארבעה עשר ללחימה: מכתב לחיילי צה"ל
• דעה: "בסופו של דבר אנחנו בסך הכל מבקשים שקט"
• דעה: "אני מתביישת להיות חלק במלחמה הזאת"
• צה"ל בעזה: 13 חיילי גולני נהרגו במהלך המבצע בלילה
• "האזעקות לא מגיעות אליי, אבל הידיעות שבארץ כן"
• קרב מסוג אחר: מי מנצח בקרב על ההסברה?
• התלמידים מבקשים: "תאריכו את החופש הגדול"
• עובדים בין האזעקות: איך מתמודדים בני נוער בקייטנות?
• מהם המקומות הכי הזויים שהאזעקה יכולה לתפוס אתכם?
• 5 הדרכים הכי טובות להעביר את הזמן בממ"ד

אבל ההסתה לא מגיעה רק מהמפגינים. היא מתחילה במסדרונות הכנסת. לפני כמה ימים פרסמה איילת שקד בדף הפייסבוק שלה פוסט שבו מתוארת שריפה של בית הכנסת היהודי העתיק ביפו על ידי ערבים, למרות שבשריפה שהתחוללה בקרבת מקום נפגעו רק כמה עצי דקל שסמוכים לבית הקברות. מגיבים רבים העמידו אותה על טעותה אך הפוסט ירד רק אחרי זמן רב, וההתנצלות על ההטעייה הגיעה רק לאחר פרסום המקרה בתקשורת.

אבל איילת שקד היא לא היחידה, חברי כנסת רבים מהימין מעודדים הסתה. אחרי שקראו במשך חודשים ארוכים נגד שחרור מחבלים, בחודש שעבר כשנודע על חטיפת הנערים הם דרשו להחזיר אותם למדינה בכל מחיר. כנראה בגלל זכות ההצבעה הפוטנציאלית שלהם לימין, אם הם היו מתל אביב זה לא היה מעניין.

בפעם האחרונה שמפגין שמאלני נרצח בגלל הדעה שלו הספקנו לשכוח מהר. לפני שלושים שנה נרצח אמיל גרינצוויג בהפגנה של תנועת "שלום עכשיו" על ידי רימון רסס שהושלך על קבוצת המפגינים. עד שנת 1995 עבר מספיק זמן והגיע הרצח הפוליטי הבא, הפעם של ראש ממשלה מהשמאל, יצחק רבין ז"ל. לפני שנתיים משרד החינוך הוריד את החובה של קיום טקסים לזכר הרצח של יצחק רבין, והנה גדל כאן דור שלא ידע ולא יכיר מה קרה כאן לפני כמעט עשרים שנים.

הרצח הפוליטי הבא מתקרב. רואים את זה בשנאה בעיניים של המפגינים האלימים ובהסתה של הממשלה. לנו נותר רק לשבת ולחכות שזה יקרה.