את דעתי על המבצע הזה, אם קראתן את הטור הקודם שלי אתן כבר יודעות. דעתי בנושא זכויות נשים ופמיניזם ברורה (אני מקווה. אם לא תקראו את הטורים הקודמים). אחרי שביססתי את כל הנחות היסוד האלה אני מרגישה שהעמוד Standing With IDF נמצא כאן כדי שאני ממש אתעצבן.

אני מניחה בצד את הסיבה ה"פוליטיות" יותר, העובדה שאני לא תומכת בפעולות הצבאיות כרגע, ומתמקדת בעובדה היא שקהל היעד של העמוד הוא גברים סטרייטים והכתיבה על החזה ועל חלקי הגוף השונים הופכת את הגופים של המסך ל"רכוש" של אותו חייל סטרייט, כבודו במקומו מונח.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• שקט מהדרום: בני נוער נסעו למרכז
• "משהו במותך גורם לי לרצות לבכות"
• ינשוף נפצע מפצצת מרגמה

מטרתן של הגופים חסרי הראש היא "לעלות את המורל" ו"לחזק את החיילים". ובחיים האמיתיים? מה קורה מעבר למסך הפייסבוק? אותו חייל עייף מגבורותו בעזה חוזר הביתה ורואה עלמה צעירה ויפה, האם היא שייכת לו? (התשובה היא לא) האם היא חייבת לו משהו? (שוב, לא). האם בגלל שהוא עשה משהו היא חייבת לשכב אתו (ניחשתם נכון, לא) והאם, שאלת מיליון הדולר, לאותה עלמה יש ראש?

כמובן שיש לה ראש ואופי.

והיא לא שייכת לו, או לכל חייל אחר.

אולי בזמן הזה הקו האדום מטושטש, אבל הוא עדיין קיים - אישה, או כל אדם אחר, לצורך העניין - לא שייכת לאיש. העובדה שאתה בעזה, או בכל מקום אחר, לא משנה את זה. שום דבר לא משנה את זה.

זה לא חדש. איפה שיש אלימות יש אלימות מינית. וכן, אני יודעת שהשולחות שולחות לשם מרצונם האישי. אני מודעת לכך שהחברה לימדה אותנו כל כך עמוק להפוך נשים לחפצים שזה מה שקורה. המצב הקשה מראה לנו תחומים חדשים בחברה הישראלית, הריבים בין שמאל לימין מתחזקים, אנחנו רואים כל יום בפייסבוק פוסטים על ערבות הדדית כזאת או אחרת אבל אנחנו לא חברה שלמה ומושלמת. אנחנו גם לא נהיה.

דוחה אותי להסתכל על התמונות האלו. העובדה שהגופים הם בדרגה נמוכה יותר מחפצים מכעיסה אותי. ושוב, יש מקום לשימוש בגופים ככלים להבעת דעה, להבעת עמדה, יש מקום לשימוש פרובוקטיבי. הגוף שלך הוא שלך, השתמשי בו איך שתמצאי לנכון, כתבי עליו מה שאת רוצה. אבל אל תהפכי אותו לחפץ. את לא רכוש של חייל בחזית, את לא כאן כדי לעלות לו את המורל או לעלות לו כל דבר אחר.

סקס הוא לא מושא לשכר בין אנשים, את לא חייבת לו את זה, לא משנה מה.

>> לכל התכנים של רותי