אז שלא במפתיע יש שוב הפסקת אש של כמה שעות. מה שמבדיל את הפסקת האש הזו מהקודמות היא שזו הפסקת אש הומניטרית חד צדדית, כלומר אנחנו מחזיקים את האגרופים חזק חזק ומתאפקים כשבנתיים חמאס ממשיך לירות בנו. למה שנעשה את זה? כי כמו שכולם חוזרים ואומרים - אנחנו צבא מוסרי.

במבט ראשון זה אולי נראה כאילו אנחנו יוצאים קצת פרייארים, למה אנחנו נותנים לחמאס את הזמן להתחמש ולהתארגן? הפסקת האש הזו אולי נותנת לחמאס קצת זמן אבל היא גם נותנת זמן לתושבים בעזה. בעוד שתושבי הדרום והמרכז ממשיכים לספוג טילים, אנחנו נותנים לתושבים בעזה קצת זמן לטפל בפצועים, לארגן לעצמם מוצרי מזון ולהתאבל על האובדנות. במהלך המבצע נהרגו לא מעט אנשים בעזה (וחלקם גם חפים מפשע), תחת האש אין אפשרות לקבור אותם אז נוצר מצב שבו יש המון גופות שלא נקברו. הפסקת האש הזו תאפשר לקבור את אותם המתים כראוי.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• לא דפק ברז: האיחוד החקלאי שלח את חניכיו למחנה הקיץ
• מועצת התלמידים והנוער בצפון: סרטון למען החיילים
• חוזרים לשגרה? מועד ג' במתמטיקה השבוע
• לא שוכחים: טקס לציון חמש שנים לרצח בברנוער
• דווקא עכשיו: בני נוער ישראלים וערבים נפגשים בארה"ב

זה אחד מאותם הרגעים שבהם אני מרגישה גאה במדינה שלנו, כי למרות שזה מאוד מושך לתקוף בחזרה אנחנו שומרים על איפוק. אנחנו הפסקנו לתקוף את עזה בשביל לאפשר לאנשים החפים מפשע שגרים שם להתאפס על עצמם קצת ולהיערך להמשך המערכה.

הצבא שלנו מוסרי לא רק מפני שאנחנו נותנים להם את הזמן הזה, אלא כי אנחנו גם לא מקבלים את הזמן הזה בחזרה. תושבי הדרום חיים תחת הטילים כבר יותר מידי זמן, בהפסקת האש הזו אנחנו עוצרים עם התקיפה ולא מקבלים בתמורה שום דבר, אפילו לא קצת שקט בדרום. תושבי הדרום לא מקבלים את הזמן שמקבלים התושבים בעזה.

אין להם את השקט שנדרש להם להתאבל על האובדנות, לארגן לעצמם מזון. אם תשאלו אותי, אנחנו פועלים בצורה הכי מוסרית שאפשר לפעול בזמן מלחמה. אז בעוד כמה שעות תיגמר הפסקת האש, לא שזה ישנה משהו מבחינת התושבים- אנחנו ממשיכים וסופגים את הטילים.

הפסקת האש הזו לפי דעתי טובה, היא מראה את הצד האנושי של הצבא ומאירה עלינו באור טוב (מה שבטוח לא יזיק למסע ההסברה שלנו בעולם) אבל מתי תגיע הפסקת אש שתימשך ליותר מכמה שעות, יום או יומיים? אחת שתיתן גם לנו קצת זמן גם לצאת ולהנות באמת. אי אפשר להמשיך עם השגרה הזאת.