אני רוצה להתחיל דווקא בהבהרה: אני לא חושב שאף חייל נפל או נפצע לחינם. אני גם לא חושב שהמבצע, סליחה, המלחמה הזאת לא שינתה כלום. ברור לי שכל מנהרה שנוטרלה, כל רקטה שיורטה, כל מחסן נשק שהופצץ – משמע פחות הרוגים אזרחים, ויותר ביטחון. לרגע לא נדמה לי שהמבצע, סליחה, המלחמה הזאת לא תרמה רבות לביטחון. אבל הבעיה היא, שכנראה לא מספיק.

הבעיה היא שעדיין יש ירי לעבר ישראל. אתמול בעוטף עזה (או חוטף עזה, אם תרצו) הופעלה אזעקה כל שעה עגולה.. כל שעה עגולה! זה מטורף. גם היום האזעקות ממשיכות, גם היום הירי מגיע עד אשקלון, עד באר שבע (תוך כדי כתיבת הטור הזה ממש, הנייד שלי מצפצף ומודיע לי על אזעקות ברחבי הארץ), אבל ברקע דיווחים על הפסקת אש נוספת. גם היום אנשים לא חוזרים לבתיהם (ולמעשה, גם לנו יש מאות פליטים בגלל המבצע). גם היום, ישנם אנשים שחיים בלי ביטחון. כאילו חזרנו למה שהיה לפני המלחמה. כמובן שהיה יכול להיות יותר גרוע, ומצב של אזעקה כל שעה עדיף על מצב של אזעקה כל כמה דקות ברחבי הארץ, אבל עדיין – אין ביטחון. אין ביטחון, כלומר המטרה הראשונה שלשמה יצאנו למבצע, סליחה, מלחמה, לא הושגה.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• כישרון אחד בשבוע: דוגמנית וזמרת
• נגמרה הפסקת האש: חודש הירי לדרום
• קבלו את פתרון בחינת הבגרות במתמטיקה מועד ג'
• מועצת התלמידים והנוער בצפון: סרטון למען החיילים

ושלא יעבדו עליכם, המבצע הזה לא יצא לדרך לשם המנהרות. בתחילת המבצע אמר רה"מ "לא נסבול ירי טילים על ערינו ויישובינו ... נפעל עד שהשקט יחזור". המבצע לא השיג את מטרתו, אין שקט. והנה, חזרנו למה שהיה קודם, שומרים על הסטטוס קוו. ואם אנחנו חזרנו למה שהיה מקודם, זה אומר שנחזור לעוד מבצע מתישהו. אם לא עוד שנה, אז עוד חמש. עדיין, אנחנו נחייה תחת טילים, הם יחיו בתנאים קשים, בקיצור – מה חדש?

יירוטים של כיפת ברזל במהלך המבצע © עידו ארז

השאלה העיקרית היא, האם ניתן לנצח את הטרור באמצעות צבא, האם אנחנו יכולים לחסל את חמאס במהלך צבאי? אם תשאלו את מסעב חסן יוסף, בנו של אחד ממייסדי החמאס, התשובה היא לא. וזאת גם הסיבה שהוא הפסיק לשתף פעולה עם השב"כ.

הצלחתי קצת לבלבל אתכם? אז נעשה סדר –מסעב הוא הבן של שייח' חסן יוסף, אחד משבעת מייסדי חמאס ומנהיג החמאס בגדה המערבית. הוא גויס על ידי השב"כ, והיה אחד מגדולי הסוכנים שלהם. הנסיך הירוק היה הכינוי שלו, ואומרים שהשם הזה הופיע כמעט בכל תיק של השב"כ כשהיה פעיל. הוא סיכל עשרות, אם לא מאות פיגועים והציל חיים של אנשים רבים, דווקא כי הוא היה בתוך הנהגת חמאס, הכיר את ערפאת אישית, "עזר" להוציא פיגועים (וכמובן סיכל אותם תוך כדי). בקיצור, אחד מהסוכנים החשובים שהשב"כ גייס, אם לא ה.

יש סיכוי טוב ששמעתם אותו או קראתם עליו. הרבה מאוד מצטטים אותו ואת עמדתו הפרו ישראלית במהלך המבצע, סליחה, המלחמה הזאת. הוא תומך בישראל וטוען שאי אפשר לעשות מו"מ עם ארגון טרור. אז גם אני אצטרף, ואצטט מתוך ספרו "בן החמאס" (אגב, ספר חובה. למי שרוצה להבין יותר טוב עם מה אנחנו מתמודדים, או בתור ספר ריגול ומתח, זה פשוט ספר מדהים ומרתק). הוא מסביר למה הוא פורש מהשב"כ, ואומר ללואי, המפעיל שלו "אנחנו נלחמים במלחמה שאי אפשר לנצח בה עם מעצרים, חקירות והתנקשויות. האויבים שלנו הם רעיונות, ולרעיונות לא אכפת מפשיטות או הטלת סגר. אנחנו לא יכולים לפוצץ רעיון באמצעות טנק מרכבה." (בן החמאס, עמוד 239). ואני אוסיף, שרעיונות גם אי אפשר לפוצץ בעזרת מטוס, ואידאולוגיה כיפת ברזל לא יכולה ליירט. אם האיש הזה אומר שאי אפשר לנצח את החמאס במהלכים צבאיים, כנראה שיש בזה משהו.

חייל צה"ל לפני הכניסה לרצועה © דובר צה"ל

חמאס זה ארגון טרור, לא צבא מוסדר. אם תהרוג מחבל, שני האחים שלו יחליטו שהם נוקמים את דמו ויצטרפו לארגון. תחסל את המנהיג, יגיע היורש שלו. תפציץ את מחסני הנשק, תחכה כמה שנים והם ייצרו עוד רקטות.

ויכול להיות עוד מצב, שתצליח לנטרל איום, כמו מה שכיפת ברזל עשתה לטילים. והנה, היום הטילים כמעט לא מפריעים לקיים שגרת חיים נורמלית, או לפחות נורמלית יחסית למה שהיה יכול להיות אלמלא כיפת ברזל. אין רקטות – יש מנהרות. וגם אם נצליח ליצור רדאר שיכול לזהות מנהרות, יהיה איום אחר, ואחריו יהיה איום נוסף. כמו שזה נראה אי אפשר לנצח ארגון טרור במלחמה. גם לא במבצע. וגם אם כן (וזה לא יקרה), יגיע ארגון אחר –דעאש לדוגמא. ולא בטוח שזה יהיה יותר טוב.

מהלכים צבאיים יכולים למנוע מצבים יותר קיצוניים, יותר מסוכנים. ברור שהמבצע הזה הציל חיים, אבל חזרנו לאותו מצב. בעצם, כמו הרוטינה הרגילה בשנים האחרונות – שקט יחסי (שזה ירי על יישובי עוטף עזה), איזה אירוע שגורם להסלמה (יש שיגידו אירוע ביטחוני, אחרים יגידו בחירות או דיונים על תקציב המדינה), מבצע, סליחה, מלחמה בעזה, שקט יחסי וחוזר חלילה. במילים אחרות, שומרים על הסטטוס קוו. ועל הסטטוס קוו אי אפשר לשמור. זה מצב בלתי נסבל, ירי זה ירי זה ירי. זה לא משנה אם זה ירי מסיבי על תל אביב או ירי מסיבי על אשדוד או ירי מסיבי על יד מרדכי. ירי זה ירי זה ירי.