פריז במתקפה: איך זה נראה מנקודת מבט של אזרח צרפתי?
בימים האחרונים, צרפת כולה והעיר פריז בפרט סובלת מגל טרור. פיגועי דקירה ודריסה, טבח במערכת עיתון סאטירי ואחר כך חטיפה במרכול יהודי. איך כל הדבר הזה נראה מהעיניים של אזרח צרפתי?
השבוע האחרון היה סוער בצרפת. ביום רביעי האחרון, נטבחו 12 אנשים ביניהם עובדים במגזין הסאטירי "שארלי הבדו" ושני שוטרים, בעקבות מספר קריקטורות הלועגות לנביא מוחמד. נערכו הפגנות ענק נגד הפגיעה בחופש הביטוי בכל העולם, ומגדל אייפל אף הוחשך לערב אחד לאות הזדהות. יום לאחר מכן, שוטרת נורתה למוות. אתמול (ו') נהרגו ארבעה בני ערובה על ידי שני מחבלים בסופרמרקט כשר בפריז. בשבועות שלפני כן, התרחשו עוד מספר פיגועים. ביקשנו מיאניק פארנט, לנסות ולתאר לנו את התחושה בעקבות האירועים האחרונים.
אני צרפתי שחי בשוויץ, ולכן קשה לי לתאר את האווירה בצרפת בימים אלו, אבל אני יכול לספר שהאנשים כאן בשוק ממה שקורה בימים האחרונים בפריז. אני באופן אישי מאוד עצוב ומפחד בגלל כל מה שקורה במדינה שלי.
זה כל כך חריג שקשה להאמין באיזה מצב אנחנו חיים. אנשים מסוימים אפילו אומרים שצרפת נמצאת במלחמה כרגע. המתקפה ביום רביעי הייתה נראת לכמה אנשים כמתקפה נגד הדמוקרטיה וחופש הביטוי, שזהו משהו היסטורי וחשוב בשביל האנשים הצרפתיים.
עוד במדור החדשות של פרוגי:
העיתון הזה היה כמו הסמל לחופש הביטוי, אז אתם יכולים לדמיין לעצמכם למה אנשים מרגישי כאילו צרפת במתקפה. זה מצב חדש בשבילי ובשביל כולם. אני חושב שקשה לכם בתור ישראלים להבין את המצב הזה, כי אתם מתעמתים הרבה יותר עם מצבים כאלו. בשבילי, זה דבר באמת חדש. כשהייתי בישראל בתקופת המלחמה בקיץ, בטלוויזיה דיברו במשך כל היום על המלחמה. דבר כזה לעולם לא היה בצרפת עד אתמול.
בבית הספר כולם מדברים על האירועים האחרונים ואפילו הייתה לנו דקת דומיה. יתרה מכך, המצב עם בני הערובה היה מרשים (לא לטובה) וחריג ביותר. נאמר במדיה הצרפתית שלא כדאי לערב מוסלמים וטרוריזם, והרוב מסכימים עם זה, אבל בכל אופן, אתם יכולים לראות באינטרנט שאנשים רבים מתעצבנים על מוסלמים. חלק מהם אפילו מרגישים שהם צריכים להתנצל ולהצטער על מה שקרה, על אף שהם בכלל לא אחראיים לזה והמעשים הללו אפילו גונו על ידי קהילות מוסלמיות בצרפת ובאזור.
אני לא חושב שנקודת המבט שלי על ישראל תשתנה בעקבות האירועים. בכנות, בתור אדם שחי באירופה הדבר הראשון שחושבים עליו בהקשר לישראל קשור למלחמה, כי מדברים על זה כל כך הרבה באמצעי התקשורת פה. אבל האירועים האלו כן מביאים טיפה את ישראל לפה. אחרי ההתקפות האלו התחלתי להרגיש טיפה כמו ישראלי, וזה משהו שאף פעם לא הרגשתי לפני.
אני מרגיש פחות בטוח עכשיו. אני חושב שכולם מרגישים פחות בטוחים. אנחנו רגילים לחשוב "זה לא פה, פה אף פעם לא יתקפו אותנו", אבל אני חושב שאנשים באמת מפחדים מהסיטואציה הזאת. אני לא חושב שאתנהג באופן שונה מעכשיו. שמעתי גם פריזאים שאמרו "לחיות בדרך אחרת או להתחיל לפחד יהיה להראות לטרוריסטים שהם הצליחו". אני מאוד אוהב את המשפט הזה. אני חושב שההתנהגות האינסטנקטיבית היא להיסתגר בעצמנו ולדחות דת מסוימת, אבל לעשות יהיה להתנהג כמו שהטרוריסטים האלו רצו שנתנהג. אז אני חושב שאנחנו לא צריכים לשנות את אורח החיים שלנו, וחייבים להמשיך לשמור על חופש הביטוי והסובלנות כערכים חיוניים.
|
|