ארגון המורים, הודיע על ביטול הטיולים השנתיים. כלומר, הודיע שוב, בפעם השלישית, על השבתה של הפעילויות החברתיות. אומנם כרגע לא ברור איזה פעילויות בדיוק מושבתות, אבל ברור שהתלמידים הולכים להיפגע, שוב. דיי ברור מה יקרה עכשיו – עוד מעט יהיו צעדים של התלמידים ושל מועצת התלמידים והנוער הארצית, ועד שלא נגיע לבית המשפט הסיפור לא יסתיים.

אבל בואו ננסה להבין מה היא הדרישה המקורית של ארגון המורים – להסיר אחריות מהצוות החינוכי במקרה של פגיעה בתלמידים. זאת פשוט דרישה קיצונית, שעלולה להעמיד תלמידים בסכנת חיים ממשית.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• מתמטיקה? הכירו את התלמידים שפותרים בעיות גדולות יותר
• טור אישי: "אנחנו מרכיב חשוב בפסיפס שנקרא פוליטיקה"
• חנונים? לא רק: הכירו את הצד האחר של התלמידים המחוננים

נכון, ישנם מקרים שבהם למורים לא הייתה יכולת למנוע תאונה. כשתלמיד מחליט לרוץ אל עבר צוק, כשתלמיד קופץ ראש בבריכה רדודה, ובכלל – כשתלמידים לא מקשיבים להוראות בטיחות זאת לא אחריות המורים. אף אחד לא טוען שמורה צריך לעמוד לדין כאשר לא היה ניתן למנוע את המקרה, ואכן לאחר השביתה הקודמת הוחלט לנקוט מספר צעדים חיוניים לפני העמדתם לדין של מורים.

אבל, תדמיינו מה היה קורה אם לא הייתה אחריות על המורים כלל. שמענו על מקרים שבהם נשכחו תלמידים ולא עלו על האוטובוס, על מקרים שבהם תלמידים הלכו לאיבוד - המקרים האלו יתרבו. בטיחות צריכה תמיד להיות בראש סדר העדיפות, ואסור להסיר אחריות בכלל מעל אף גורם. חייבים לנקוט בכל אמצעי אפשרי כדי לדאוג שבטיחות תשמר בכל מצב. ברגע שנסיר את האחריות מהמורים בכל מקרה, אותם מקרים שניתן למנוע בקלות יחזרו פעמים רבות. יש הרי מורים אחראים מאוד, אבל גם מספיק מורים שלא יעשו מה שלא צריך. אם אף אחד לא יחייב אותם לבדוק שכל התלמידים עלו על האוטובוס – לא כולם יעלו. אם האחריות להגיד לתלמיד להתרחק מהמצוק לא תהיה עליהם – הם לא יגידו כלום. זה עלול ליצור המון מצבים פשוט מסוכנים.

בזמן השביתה הקודמת התקיימה ישיבה בוועדת החינוך של הכנסת בנושא. הורים שתלמידיהם נפגעו העלו טענות קשות ביותר. לימור, שבנה נשרף במהלך פעילות של בית הספר, אמרה "כששאלתי את מנכ"ל הרשת שבה בני למד, מי אחראי לאירוע, הוא אמר שאף אחד". אביטל אפל פנקס מארגון בטרם, אמרה "אם אנחנו מבטלים טיולים שנתיים מסיבות בטיחותיות, למה לא לבטל גם את ההפסקות? שם נפגעים הכי הרבה. או את שיעורי המעבדה? יש שם סיכון עצום. אין בטיחות בלי אחריות". כמובן שארגון המורים נשאר בשלו, כאילו לא אכפת לו בכלל מחייהם של תלמידי ישראל. האמת, אני חושב שאם יקרו מקרים שכאלה, גם המורים יפגעו בצורה משמעותית.

שובתים למען דרישה שכבר קוימה?

הפעם, השביתה היא על נושא אחר. רוב הדרישות של ארגון המורים קוימו במלואן. יש צעדים רבים לפני העמדה לדין, אם בכלל תהיה כזו, יש קיצור מהותי בנהלי בטיחות ושיחות עם כל גורם אפשרי. אולם, לא נוהל משא ומתן בין משרד החינוך לארגון המורים בנוגע למינוי קציני בטיחות בבתי הספר. זאת, למרות שאנחנו יודעים שבבתי הספר קיימים קציני בטיחות (או קב"טים) בכל מקרה, שאחראים לדאוג לתפקוד במצבי חירום. בטוח שמתם לב אליהם בתרגיל רעידת האדמה שהתרחש לפני כשבוע. 

יכול להיות שארגון המרים פשוט רוצה להופיע שוב בכותרות? אחרת אין לי הסבר להפגנת הכוח האלימה הזאת. ארגון המורים בוחר שוב, פעם אחר פעם, לנצל בצורה צינית אותנו, תלמידי ישראל, כדי להשיג חשיפה תקשורתית. להשבית את הפעילויות החוץ בית ספריות על דרישה שולית שלא התקיימה. לא נראה כי לארגון המורים באמת אכפת מהתלמידים. בפעם הקודמת, אפילו כשיו"ר ועדת החינוך של הכנסת ביקש מהם לעצור את השביתה – הם לא הסכימו. רק בערב לפני הדיון בבית המשפט, שככל הנראה היה פוסק לרעתם של המורים, הם החליטו להתקפל לחלוטין מהדרישות המקוריות שלהם.

בשביתה הקודמת, כחלק מאחת הכתבות שכתבתי רציתי לקבל תגובה מארגון המורים. הם אפילו לא טרחו לחזור אל המייל שלי, להגיד "אנחנו מסרבים להגיב". לפי מה שאני יודע, הם לא טרחו להגיע אל שום גוף, למעט וועדת החינוך, לא להגיב לשום כלי תקשורת. הם החליטו להציב עובדה. הם לא באו כדי לנהל משא ומתן, הם לא באו כדי להגיע להבנות. או שעושים מה שהם רוצים, או שהם שוברים את הכלים. תגידו לי, זה מעשה חינוכי? ככה צריך להתנהג ארגון שאמור לייצג את המורים שלנו?

עכשיו רק צריך לחכות שמישהו ירים את הכפפה, ויגיש תביעה בבית הדין לעבודה. מסתמן ששם הם יפסידו, וגם ארגון המורים מבין את זה. עד אז, כנראה לא יהיה אכפת להם מכלום.