טור: היום הראשון האחרון שלי בבית הספר
החופש הגדול כבר הסתיים ושנת הלימודים מתחילה ממש היום. לכבוד החזרה לבית הספר, כתבתנו, שיר אזרף, שעולה לכיתה יב', מספרת על הרגשות שלה לקראת שנת הלימודים החדשה והאחרונה. "הפעם כבר לא השקעתי, כבר לא קניתי את המחברות והספרים איך שהתחיל החופש ועטפתי אותם בעטיפה יפה"
היום אני אלך ליום הראשון בבית הספר בפעם האחרונה. אחת עשרה פעמים כבר עברתי את היום הזה, לבושה בחולצה לבנה, עם תיק מכובס ומחברות נקיות, פותחת דף חדש. הפעם השתיים עשרה תהיה גם הפעם האחרונה. יש לי רגשות מעורבים לגבי זה ובכלל לגבי כל השנה הזאת. מצד אחד, שמחה, על כך שעוד מעט זה נגמר ומהצד השני, עצב, על אותו דבר בדיוק.
עוד מחדשות הצעירים והנוער הכי חמות שיש בערוץ החדשות של פרוגי:
- התיכון: ציפיות vs מה שבאמת קורה במציאות
- המגמות הכי מיוחדות בארץ שאולי לא הכרתם
- איך נצליח לשדרג את החוויה של בית הספר?
אני יכולה לכתוב פה שאני זוכרת את היום הראשון בבית ספר ושזה נגמר בשנייה, כמו חלום. אבל אני לא זוכרת כלום מהיום הראשון בבית ספר וזה לא נגמר כל כך מהר. זה היה תהליך ארוך, מורכב, לא פשוט בכלל, שבעוד כעשרה חודשים יגיע לסיומו. אני יכולה לכתוב פה עד כמה בית הספר תרם לי ועד כמה נהניתי ללכת אליו, ואיך אני אתגעגע. אבל לצערי, לא בית הספר תרם לי והפך אותי למי שאני, הרבה פעמים ממש לא נהניתי ללכת אליו ואני אפילו לא חושבת שאתגעגע יותר מדי.
הפעם כבר לא השקעתי, כבר לא קניתי את המחברות והספרים איך שהתחיל החופש ועטפתי אותם בעטיפה יפה, למען האמת כשאני כותבת את שורות אלו, המגירה שלי מלאה עוד בספרים מהשנה שעברה, הראש שלי מלא בכל כך הרבה דברים אחרים ופתאום כשהתיישבתי לכתוב את הטור הזה, הבנתי כמה זה קרוב. כמה קרוב היום הראשון האחרון שלי בבית הספר. קניתי כמה מחברות, 2 עפרונות ו-2 ספרים, נסתדר אמרתי.
אולי כבר נמאס לי להשקיע, פתאום כשהחיים שלי התמלאו בכל כך הרבה דברים מדהימים ומיוחדים, הלימודים כבר לא נראים לי הדבר הכי חשוב. שלא תבינו לא נכון, אני חושבת שללמוד זה דבר חשוב, טוב ותורם. אבל זה בסדר גם לשחרר לפעמים, לקבל 85 ולא 100 ובכלל להתייחס פחות לציונים, כי הם רק מספר.
מישהי חכמה פעם אמרה לי (אחרי שממש התבאסתי כשקיבלתי 70 במבחן באזרחות) שהציונים לא קובעים מי אני, הם לא משקפים את הבן אדם שאני, שהם מספר שבעוד כמה זמן כולם ישכחו ממנו. אז לא הבנתי אותה, טענתי שהיא אומרת את זה כי היא קיבלה ציון מעולה. היום, אני כל כך מבינה אותה.
"רוצה להפיק את הטוב עבורי"
אני מאחלת לעצמי לשנת הלימודים החדשה והאחרונה שלי, שאדע להפיק את הטוב ביותר עבורי. רק עבורי. לא ביחס לכיתה, לבית ספר או לעולם. אני מאחלת לעצמי להמשיך למלא את החיים שלי בעוד דברים חוץ מלימודים, דברים שהופכים אותי למאושרת, דברים שהופכים אותי לבן אדם טוב יותר, מוצלח יותר, לדברים שהופכים אותי לאני.
ולכם אני מאחלת לדעת איפה אתם טובים יותר ושם להשקיע ואיפה פחות ושם לשחרר, כי זה בסדר לפעמים. אני מאחלת לכם לעשות את הבחירות הנכונות עבורכם ולאהוב את מה שאתם עושים. לחפש בכל דבר (כן, גם בשיעור מתמטיקה) משהו שאתם מתחברים אליו. אני מאחלת לכם להכיר חברים חדשים ולהמשיך להכיר את הישנים ולעשות איתם הכי כיף שרק אפשר. כי בסופו של דבר, זה מה שנזכור מבית הספר.
בקרוב הרומן שלי עם מערכת החינוך תסתיים ואני יכולה להגיד שהיו רגעים קשים ומאתגרים אבל גם היו רגעים מקסימים, מיוחדים ומרגשים.
שיהיה לכולם, למתחילים ולמסיימים, המון בהצלחה!
|