סבתא שלי נולדה במרוקו, גם הסבתא השנייה ושני סביי. אני, הנכדה שלהם, שנולדה כאן, בישראל,  למדתי על חייהם במהלך כל שנות לימודיי, רק שלושה שיעורים, אולי פחות (באותם שלושה שיעורים, למדנו על כ-15 מדינות שונות). היום, בצעד אולי קטן, אך מאוד משמעותי השיקו במשרד החינוך את "וועדת ביטון" שתבחן את שילובם של תכנים על קהילות המזרח וספרד במערכת החינוך, ובעיניי זו אחת ההחלטות החשובות שקיבל המשרד בזמן האחרון.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי: 

• תלמידה היכתה מורה בבעיטות ואגרופים 
• "בתנועת נוער אפשר לחוות חוויות שאין במסגרות אחרות" 
• למה כדאי ללמוד במגמות טכנולוגיות? כל הסיבות!

כשהייתי קטנה, סבתא שלי סיפרה אינספור סיפורים על החיים שלה במרוקו, על התפילות והחלומות להגיע לארץ ועל העלייה לישראל. היא סיפרה לי שהם נכנסו למשאית ירקות כדי לברוח ממרוקו, איך הם עברו "שבעה מדורי גיהנום", על פיה, כדי להגיע לכאן. מספינה לספינה, שהות של זמן ממושך בצרפת, ואז עוד ספינה ומחלות ואחים שמתו בדרך. היא סיפרה לי איך הם הגיעו לארץ וגרו בספק צריפים ספק אוהלים ואיך הם פלשו לבתים נטושים ועל כך שייתחסו אליהם כעוף זר, שאין לו בכלל מקום בארץ. את כל זה היא סיפרה לי - ולא המורה להיסטוריה.

וועדת ביטון © לע"מ

במשך כמה שנים טובות, בהם למדתי היסטוריה תהיתי לעצמי מתי נלמד סוף סוף את הסיפורים המרתקים האלו, על ילדות שהתחתנו בגיל 12 כדי שהמוסלמים לא יתחתנו איתן ועל הפחד, החששות, התקוות והחלומות של יהודי ארצות האיסאלם. אבל זה לא הגיע, כמעט אף פעם, למעט כמה שיעורים בודדים שלמדנו במהירות כי זה כבר היה כל כך צמוד לבגרות.

אף פעם לא הצלחתי להבין איך ייתכן שתלמיד יסיים 12 שנות לימוד עם בגרות בהיסטוריה ולא יידע כמעט כלום על הסבים והסבתות שלי ועל אלו מתימן, מאלג'יר, מסוריה, ממצרים, מעיראק ומעוד כמה וכמה מדינות. ככשמעתי על "וועדת ביטון" שתבחן שילוב תכנים על עולם התרבות וההיסטוריה של קהילות המזרח וספרד במערכת החינוך, חשתי שסוף סוף למישהו אכפת. לרב, אני מתנגדת גדולה למרבית מתוכניות משרד החינוך, אך ההחלטה הזאת היא החלטה נבונה והכרחית כל כך.

נפתלי בנט והמשורר ארז ביטון, שעל שמו נקראת הוועדה © לע"מ

ברור לי שיהדות אירופה תפסה מקום משמעותי בהקמת המדינה, ברור לי שהשואה חייבת להילמד - וכמה שיותר. אבל עם זאת ברור לי שתלמיד בישראל חייב לדעת מה עברו יהודי ארצות האיסלאם, על האנטישמיות המוסלמית, הרדיפות, הגירוש מארצות ערב. ברור לי שתלמיד חייב לדעת מה קרה ב"אגוז", להכיר את סיפורי המעברות ואת פרשת ילדי תימן. כי לא לכולם יש סבתא שתספר להם הכל. 

את הבגרות בהיסטוריה כבר סיימתי, אך אני יותר מאשמח אם בקרוב אחיי הקטנים יבקשו ממני עזרה בשיעורים בהיסטוריה ואני אמצא שם את הסיפור של הסבים והסבתות שלי, של אלפי סבים וסבתות בארץ, את הסיפור של חלק גדול וחשוב מהעם שלי. חלק שאני גאה להיות שייכת אליו. כל מה שנותר כעת הוא לברך על השקת "וועדת ביטון" ולקוות שהדיבורים יהפכו גם למעשים.