זוכרים שעד לפני חודשיים מצאתם את עצמכם יושבים בין ארבעה קירות ומשננים חומר? כן, אפילו כיום, במאה ה-21 התלמידים עדיין נדרשים ללמוד כמויות עצומות של חומר לכל בחינות הבגרות. תאריכים בהיסטוריה, פרקים בתנ"ך, ניתוחים של יצירות בספרות והגדרות באזרחות הם רק חלק מהרשימה הארוכה של החומר שתלמידי ישראל נאלצים לשנן במקצועות רבי המלל. למה? כי כך קבע משרד החינוך. אבל לשמחתנו, אותו משרד החליט לאחרונה לצאת במהלך נוסף שדווקא עשוי לשנות את התמונה לטובתנו: הוספת שאלות הדורשות מהתלמידים להביע עמדה ערכית ורגשית על נושאי הלימוד כבר בבחינות הבגרות שיתקיימו בשנה"ל הקרובה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• "התחברתי לשייט מהר מאוד"
• "המדליות נתנו המון מוטיבציה לראות שזה אפשרי"
• כך תלמדו מקצועות בית ספר דרך החופש

עד כה נדיר היה להיתקל בשאלות מהסוג הזה בבחינות הבגרות בישראל אם בכלל. לעומת זאת, שאלות אחרות, הדורשות שינון והרבה פגשנו לא מעט. אתם יודעים מה מעציב בשאלות שפגשנו? העובדה שלאחר הבחינה שוכחים לפחות חצי מהחומר, וזאת בלי לדבר על העובדה ששינון במשך שעות לא בהכרח מבטיח הצלחה, אך כן מבטיח הרבה תסכול.

"בחיים האמתיים אנחנו צריכים לדעת ולהבין כפי שנדרש בשאלות החדשות"

השיטה הידועה של שינון מלמדת את התלמידים שיש רק תשובה אחת נכונה, שלטעות זה מסוכן, שיש מספר אחד עגול וברור שמגדיר מי מוצלח ומי לא. אולם החיים עצמם אינם אוסף של ציונים בבית הספר. בחיים עצמם אנחנו צריכים לדעת את ההיסטוריה מאחר שהיא חשובה לידע הכללי שלנו. אנחנו צריכים להכיר את התנ"ך משום שהוא חלק בלתי נפרד מהדת שלנו ואנחנו צריכים להתעדכן בחוקים שמתקבלים בכנסת כדי להיות מעורבים במדינה שלנו. בחיים האמתיים אנחנו לא נדרשים לשנן כמו בבגרויות, אבל אנחנו כן צריכים לדעת ולהבין כפי שנדרש בשאלות החדשות.

© shutterstock

ברגע שמבקשים מאתנו להביע עמדה מנומקת על החומר שלמדנו, הלמידה הופכת למשמעותית באמת. למה משמעותית? לא כי הקלישאות קבעו או מפני שתשדירים שרצים שוב ושוב על גבי המסך אמרו, אלא כיוון שהיא כזאת מטבעה. היא כזאת כי היא לא דורשת שינון של תאריכים שמיד לאחר הבחינה שוכחים, אלא כי היא כן דורשת לענות על שאלות שרלוונטיות בכל התחומים.

מעבר לכך, ברגע שמבקשים מן התלמידים לנקוט עמדה אישית, הם יתייחסו ללמידה בגישה אחרת, בגישה של ללמוד כדי לגבש דעה ולא בשביל 'להקיא' את החומר על דפי הבחינה כדי להצליח בה. כמובן שדרך למידה זו יעילה הרבה יותר מללמוד את החומר בצורה יבשה. היא מפתחת את המחשבה היצירתית של התלמידים ולא את הזיכרון. היא מעודדת ערכים וגיבוש עמדה ולא רק שינון שורה של עובדות שירדו לטמיון.

© עידן גולדווסר

אין ספק שחל שינוי בעניין, אך הוא עדיין זקוק לשיפור ולהתקדמות, כך שאם משרד החינוך ממשיך לתהות מדוע מרבית בוגרי מערכת החינוך אינם מוכנים לחיים העצמאיים, כדאי שיסתכל על דרך הלמידה המרכזית שבה הוא בוחל. כל עוד מרבית הלמידה מתרכזת סביב שינון ולא סביב הבנה מעמיקה שמעודדת מחשבה יצירתית, כל הדיבורים על למידה משמעותית, ייוותרו ריקים מתוכן.