החל משנת 1997 בכל שנה מצויין ברביעי לנובמבר יום זיכרון ליצחק רבין, אלא שהשנה הטקס המיוחד - בוטל. בדרך כלל מקדישים אותו לפעולות שהספיק לבצע ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין ז"ל עד שנרצח בידי יגאל עמיר, אדם שהחליט לקחת את החוק לידיים ועבר על החוק הכי חשוב בדמוקרטיה לדעתי - חופש הביטוי. לדעתי, מדברים הרבה על הדברים הטכניים - ופחות מדברים על המהות. מלמדים אותנו את ההיסטוריה, אבל לא מלמדים להתמודד איתה.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• על קו הזינוק : הכירו את שחקנית הכדורעף דולב חזן
• תפתחו ספרים: המקצועות המיוחדים לבגרות שלא ידעתם 

מכיתה א' אני לומדת במהלך השבוע שמתקיים לפני יום הזיכרון כל פעם מחדש את קורות חייו המלאים של יצחק רבין. אני בכיתה יא וכבר אחת עשרה שנים שהמורים מדקלמים כל פעם מחדש את אותו המידע. בטקסים שעושים לזכרו אני כבר יודעת מה הקריינים הולכים לומר, ואני מבטיחה לכם שאם תעירו אותי באמצע הלילה אני אוכל לדקלם לכם את האנקדוטות החשובות בחייו של יצחק רבין.

© מיכאל קרמר

רק בשנה הראשונה בתיכון אני זוכרת שהמורה החליטה "לאתגר" אותנו ולתת לנו לקיים שיח כיתתי שיעסוק בשאלה, "האם כדאי לבטל את יום הזיכרון ליצחק רבין?". הדעות היו חלוקות, חלק מהתלמידים חשבו שיום הזיכרון הזה מאוד חשוב בגלל שרבין היה מנהיג חשוב שתרם הרבה לארץ ישראל והוא נרצח על ידי אזרח יהודי במדינת ישראל ולכן יש לציין את יום הרצח שלו. החלק השני של הכיתה חשב שזה סתם יום מיותר שלא מחדש לנו כלום ושכבר ככה יש יותר מדי ימי אבל במדינת ישראל.

אם תשאלו אותי היום את השאלה, "האם כדאי לבטל את יום הזיכרון ליצחק רבין?", אני אומר לכם בלי ספק שאני חושבת שכדאי להמשיך לקיים אותו אבל חייבים לשנות את התוכן שלו. כלומר, להתעסק פחות בקורות החיים שלו ולהתרכז יותר בעובדה שראש הממשלה נרצח עקב דעותיו הפוליטיות במדינה דמוקרטית. מדינה שבה ערכים כמו חופש ביטוי צריכים להיות חשובים במשך כל השנה, אבל אנחנו אוהבים לדבר עליהם רק פעמים אחדות. לעשות הכל בכדי שאירוע חמור כזה לא יקרה שוב.

© מוטי קמחי

אז חשוב לזכור וחשוב להזכיר. יצחק רבין היה מנהיג שפעל רבות למען מדינת ישראל וקורות חייו חשובים מאוד לזהות שלנו כמדינה וכעם. אבל לא פחות חשוב לזכור דווקא ביום הזה ודווקא בתקופה הזאת, שהחברה בישראל מפוצלת ומשוסעת מתמיד, עד כמה חשוב לכבד אחד את השני, את הזכויות שיש לכל אחד, לשמור על ערכים כמו חופש הביטוי ולהבין שכל אחד מאיתנו אחראי לכך שאירוע כזה לא יחזור שנית.