זה סוף החדשות: טור פרידה אישי מרשות השידור. צילום מסך מהפייסבוק

זה סוף החדשות: טור פרידה אישי מרשות השידור

אחרי 40 שנה ירדה מהאוויר תכנית הנוער של קול ישראל, שסיפקה לעשרות עיתונאים צעירים קרש קפיצה לעולם התקשורת. גם עבור בן סימנובסקי, כתב בפרוגי, התכנית היוותה כבמה משמעותית. טור פרידה שמסכם שנתיים של למידה ועשייה

כבר יותר מ-40 שנה משודרת התכנית "בראש צעיר", שנתנה הזדמנות לבני נוער לכתוב, לתחקר ולהגיש תכנית רדיו בשידור חי. ב-25 באפריל הגעתי כמו בכל חודש לאולפני הרדיו של "קול ישראל" בירושלים כדי להגיש את "בראש צעיר", תכנית הנוער של רשת א'. כמו בכל פעם עבדתי על כתיבת התכנית עם העורכת והייתי בטוח שזו התכנית האחרונה שלי, ולכן הכנתי טקסט פרידה, שבסופו של דבר מחקנו מכיוון שהיינו בטוחים שרשות השידור תקבל עוד דחייה, של שבוע, שבועיים ואולי אפילו של חודש.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

קצת לפני השעה 15:00 התחלנו ללכת לכיוון האולפן, בניין עתיק וישן שבקירותיו ספוגים אין סוף ראיונות, כתבות, שירים, התלבטויות וכמובן היסטוריה. נכנסתי לאולפן, התיישבתי מול המקרופון וב-15:05 בדיוק התחלנו עוד תכנית. הפעם היא עסקה בשבוע שמפריד בין יום השואה ליום הזיכרון וניסינו להבין עד כמה אנחנו זוכרים את ששת המיליונים שנספו בשואה ואת למעלה מ-27 אלף החללים שנפלו כשהגנו על המדינה. בסוף התכנית הקראתי את השורה הקבועה "תודה רבה לכם, להתראות" וכך הסתיימה לה עוד תכנית.

בן מגיש את "בראש צעיר" © צילום מסך מהפייסבוק

קצת יותר משבוע לאחר מכן הגיעה ההודעה מכונס הנכסים הרשמי של רשות השידור כי היא תסגר והעובדים שהתקבלו לתאגיד יוכלו ללכת אליו. ההודעה הזאת חתמה עוד פרק בהיסטורה של התקשורת הישראלית ועוד פרק בהיסטוריה של ישראל שכלל כמעט 49 שנות שידור בטלוויזיה ויותר מ-80 שנות שידור ברדיו. ברגע הזה הבנתי שהתכנית שהגשתי לפני פחות מחודש הייתה התוכנית האחרונה שלי. 

אחרי שנתיים שבהן הגשתי תכניות על כלכלה, חברה, פוליטיקה, מוזיקה ונושאים אחרים הבנתי שנפרדתי מ"בראש צעיר", שלא תמשיך לתאגיד השידור החדש ולאחר 40 שנה תרד מהאוויר. התכנית הזאת נתנה לי ולעוד עשרות נערים ונערות מרחבי הארץ להביע ולהשמיע את הנושאים שמעניינים אותנו, בני הנוער. 

בעיניי רשות השידור הייתה גוף חולה שאינו מתנהל כראוי. אך לעומת הערוץ הראשון, קול ישראל היה פנינה של עיתונות איכותית, אמתית ומעניינת. "בראש צעיר" היוותה עבורי בית חם במשך השנתיים האחרונות. למדתי שם איך להגיש, להפיק, ליצור ולראיין. הבית הזה אמנם נלקח ממני ברגע לא צפוי, אך כל מה שעברתי בו ימשיך להיות חרוט בזכרוני לעוד שנים ארוכות.

"למדתי שם איך להגיש" © צילום מסך מהפייסבוק
תגובות