אני זוכרת את סוף החופש הגדול האחרון אשתקד. החופש היה קרוב להגיע לסיומו ובתוך תוכי ידעתי שכל הכיף עומד להיגמר בקרוב, כי מתחילה שנה עמוסה ומפחידה מאוד - כיתה י"א. במשך כל החיים הכינו אותי לרגע הזה, את עולה לכיתה י"א - יש בגרויות, עומס, אין שבתות ואין חגים.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• לפני חופשת הקיץ בחו"ל: טיפים לנוסע הצעיר
• צעירה מטיוואן: "אל תוותרו על החלומות שלכם"
• בחנו את עצמכם: האם אתם בכושר?

התחלתי את השנה עם הרבה חששות. לא ידעתי איך אני אעבור את זה, מפני שאני לא אדם של לוחות זמנים צפופים ולשבת שעות כדי להתכונן למבחן זה לא חלק מהאופי שלי, וזאת מבלי לדבר על זה שבאותו הזמן גם נכנסתי לתפקיד של הדרכה בתנועת הנוער. "אז איך בדיוק אני אמורה לעבור את כיתה י"א ככה?", חשבתי בלב במהלך היום הראשון של שנת הלימודים. 

© צילום פרטי

"כולם אמרו לי שאין מה לדאוג"

בפעם הראשונה שקיבלתי את לוח המבחנים השנתי קיבלתי שוק. הכל היה מאוד עמוס וצפוף, עד כדי כך שאמרתי לעצמי: "זהו, תפרשי. תישארי עם תנועת הנוער - זה מספיק". אך בכל זאת, שאלתי הרבה אנשים וחברים איך הם עברו את התקופה הזאת שהיא כל כך עמוסה ואין רגע לעצום את העיניים בלילות. כולם אמרו לי שאין מה לדאוג, שזה יעבור מהר אפילו מבלי שארגיש. כולם אמרו כמה כיף בתקופת הבגרויות, כי כמעט ולא מגיעים לבית הספר, אבל היה לי קשה להאמין להם שכל כך כיף.

אבל אז הגיעה הבגרות הראשונה שלי שהייתה מלווה בהמון חששות. תהיתי איך יהיה, מה יהיה ולא האמנתי שהרגע הזה הגיע. התרגשתי מלא, קצת לא הרגשתי טוב. נכנסתי לכיתה והתחלתי את הבגרות שלשמחתי עברה בשלום. רק אז הבנתי על מה כולם דיברו, במשך שבועות שלמים כמעט ולא פגשתי את בית הספר, רק מדי פעם ורק לתגבורים.

פתאום רוב החששות הפכו למעין ימי כיף של להיות בבית כל היום. אני לא אומרת שלפעמים זה לא קשה לשבת כל היום בבית וללמוד, אני בעצמי ממש בימים אלו מתכוננת לבגרויות שונות לגמרי בהפרש של שלושה ימים מכל בגרות, אבל זאת תקופה קצרה והיא עוברת.

© צילום פרטי

כעת, כשאני ממש ימים ספורים לפני הבגרות האחרונה והיציאה לחופש הגדול, אולי האחרון שלי לפני הגיוס אני מתחילה להתמלא בעצב שזה נגמר, מכיוון שזה לא יימשך לנצח. בשנה הבאה אני אתחיל את השנה האחרונה שלי בבית הספר, עם החברים והמורים. אני מודה שאפילו קצת אתגעגע לתקופות האלה, שלא אצטרך לחרוש לבגרויות ולהגיד "כן המורה".

אז לכל אלו שקצת חוששים, זה בסדר. גם אני חששתי. היו רגעים קשים וכאלה שפחות, אבל זכרו שזה הזמן שלכם להשקיע ולתת מעצמכם עם כמה שזו קלישאה מעצבנת. זה הזמן שלכם לדאוג לעתיד ולהצליח בגדול, והכי חשוב שתזכרו תמיד ש"לבכות או לצחוק הן האפשרויות היחידות, ושצחוק מרגיש טוב יותר עכשיו".