המצב הביטחוני הנוכחי מדאיג את כולנו ומישהו חייב להגיד זאת בקול. יאללה, מי רוצה לצאת למלחמה? כן, כזו מסוכנת, שבאמת יכולה לפגוע בתושבים. נו, אף אחד לא מתנדב? אבל חשבתי שהעולם אוהב מלחמות וששום משא ומתן או הסכם שלום לא נראה באופק, לפחות לא כרגע.

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• בינלאומיים: כך תקחו חלק בנבחרת הכדורגל החלומית
• חשבון פשוט: כך תצליחו בבגרות במתמטיקה
• סערה בתיכון בחיפה: תלמידים תלו מודעות אבל כאות מחאה
  

מצחיק, נכון? הרי "world peace" זו סיסמה שאנחנו שומעים שוב ושוב מכל כיוון, אז איך זה הגיוני שעדיין יש מלחמות, מבצעים, שיגורי טילים, פיגועים ושנאה גם בשנת 2018? בעצם, סליחה - יש שם למצב הזה בישראל. אנחנו כלל וכלל לא במלחמה, אנחנו ב"מתיחות בגזרה".

כנערה החיה במדינה הזו, לא משנה לי איך תבחרו לקרוא למצב הזה - הוא מפחיד. גם כשאירועים מתרחשים רחוק מהבית, אני משקשקת מפחד מכל ידיעה כזו בחדשות. הרי אולי מישהו שאני מכירה נפגע? אבל גם כשאנשים שאני לא מכירה נפגעים, אני כואבת ותוהה מדוע לא שפר עליהם גורלם. אבל כן, בעיקר כואבת. הביטוי "כל ישראל ערבים זה לזה" הטבוע בלשוננו עוד מימי חז"ל, בדיוק נכנס פה לתמונה.

למזלי, אני מתגוררת באזור המרכז, כך שלשמחתי אני שומעת אזעקות רק לעיתים רחוקות, בניגוד לקצוות המדינה. אבל ליבי תמיד עם תושבי הדרום והצפון. בכל פעם שמודיעים בחדשות על צבע אדום, אני חושבת עליהם ומקווה שאיש מהם לא ייפגע ויאלץ לחוות את המצב המלחיץ הזה שוב.

עבור אלו שחיים על פלנטה אחרת, או לפחות לא היו מעודכנים באירועים האקטואליים האחרונים, אספר שבימים האחרונים מתחממים היחסים בין ישראל לבין סוריה ואיראן. לא אלאה אתכם ביותר מדי פרטים, אך רק אזכיר לכם שהמצב הנוכחי רגיש. אף על פי שישראל מחזיקה צבא חזק ואנו זכינו במדינה איתנה, אין אחד שהאירועים האחרונים חולפים לו ליד האוזן. כולם מפוחדים.

ברגעים כאלו, הכי חשוב שנישאר יחד, כולנו. עם אחד הוא כח עצום יותר ממה שנדמה לנו. לא סתם המדינה שלנו ידועה ביכולתה המיוחדת להתאגד ולהתאחד במצבים מתסכלים ועצובים, הרי מוטב שאם כבר אנחנו מפחדים - שזה יהיה ביחד ולא לחוד.

יחד עם זאת, אני מאמינה שזה לא מספיק - צריך שמישהו ייקח את המצב לידיים. אני לא נהנית לחיות במצב מתוח שכזה. אומנם אני לא גאון הדור בביטחון ואין לי אף דרך מהפכנית, שתעזור לשנות את המצב. אבל, אני יודעת דבר אחד - על כולנו להישאר חזקים ולא לוותר, אך לדעת להתפשר כשצריך. יהיה זה תהליך ארוך, שלא יסתיים ביום ואף לא בשלושה ימים, אבל ככל שנדבוק במטרה שלנו נצליח להגיע לעבר היעד - השלום המיוחל.