טירוף הנשף: "אף אחד לא אמור לעבוד בשביל חליפה"
100 שקלים לאפטר, 350 לנשף, 1000 לשמלה ובואו לא נשכח טיפולי שיער, איפור ומונית. למה נשף הסיום, שאמור לחבר כל כך את כולנו, מפריד בין הילדים שיש להם את הכסף הדרוש לכל זה ובין אלו שלא יכולים להרשות לעצמם להוציא סכומים זעומים כאלו מכיסם? • טור דעה
סיום כיתה י"ב הוא אירוע מרגש עבור כל נער ונערה. בית הספר מסתיים ועמו השגרה שהתרגלנו אליה ב-12 השנים האחרונות. הילדים שהתראו בכל יום בכיתה ובהפסקות מתפצלים לצבא, לשירות הלאומי, לשנותה שירות ולחיים האזרחיים. התהליך הזה משמח ואפילו מעט מלחיץ, כאשר רגע השיא שלו קורה בנשף הסיום, אשר בו אנו נפרדים מכולם ונוצרים זיכרונות אחרונים.
אבל הנשף, שאמור להיות כל כך מיוחד ומגבש, הפך בשנים האחרונות לרגע שהרבה בני נוער חוששים ממנו. ההוצאות שהנשף דורש, כרטיסי הכניסה, התלבושות המפוארות ומסיבת האפטר - גורמים לרוב בני הנוער לצאת מכל פרופרוציה. ילדים נאלצים לשלם מכספם מאות עד אלפי שקלים ולא לכולם נעים לבקש סכום כזה מההורים. המצב הזה, גורם לרבים מבני הנוער לעבוד במשך שעות נוספות, או אפילו לא להגיע, רק משום שאין ברשותם סכומי עתק.
אז למה בכלל זה כך? בשנים האחרונות, הפכה מסיבת הסיום הישראלית ל-PROM האמריקאי. ויחד עם האווירה האמריקאית אף מגיעה הבזבזנות: עמדות מגנטים, בופה, די ג'יי, קישוטים, שטיח אדום, זמר אורח, צלם מקצועי, מסיבת אפטר בווילה או ביאכטה ובקיצור - הפקה שלא הייתה מביישת את ביונסה.
הפקה יקרה דורשת גם בגדים יקרים, הרי אף אחד לא בא למסיבה מטורפת כשהוא לבוש בבג'ינס וכפכפים. מרבית התלמידים מחליטים לבוא בשמלות נשף, או בחליפות שגם הן לא זולות במיוחד. נוסיף עוד הוצאות איפור ושיער, ובכך הולכים מאות עד אלפי שקלים על אירוע חד פעמי.
אפשר להגיד שזאת בחירה, אבל הלחץ החברתי מקשה על בני הנוער לחסוך ולקנות בגדים זולים. טל גולן, תלמידה מצור משה, סיפרה לי שבשכבה שלה נפתחה קבוצת פייסבוק של בנות השכבה, שבה כל בת פרסמה מראש את השמלה שהיא תלבש. עמוד הפיסבוק יצר לחץ בקרב בנות השכבה לרכוש שמלות יקרות ויפות כמו שהן ראו בקבוצה. "זה נהיה מרדף אחר מי הכי מושלמת ולמי תהיה את מסיבת הסיום הכי יפה", אמרה גולן.
גולן אומנם בחרה לבוא בשמלה יפה של אמא שלה, אבל בני נוער אחרים מצאו את עצמם בסוף הערב עם בגדים יפים שהם לא השתמשו בהם שוב ועם מעט מאוד כסף. שני מרמת השרון הוציאה 1,300 שקלים על הערב ואפילו שקלה לא לבוא, על מנת לחסוך את הכסף. עומר מירושלים הוציא 1,300 שקלים על בגדים בלבד וכרטיס הכניסה לאפטר עלה לו 280 שקלים.
אלו לא המחירים שבני הנוער אמורים להוציא על מסיבת הסיום. אף אחד לא אמור לעבוד בסוף התיכון מספיק שעות, כדי לממן חליפה שעלותה 1000 שקלים ואף אחד לא צריך לבקש מההורים שלו סכומים כל כך מופרכים בשביל ערב אחד. נשף הסיום לא אמור להציב אף נער במצב לא נעים, שבו הוא לא יכול להשתתף במסיבה עם כל חבריו, רק מפני שהוא אינו מגיע ממשפחה מבוססת.
אז מה אפשר לעשות? לשנות את הדרך שבה אנחנו מסיימים ללמוד. ללכת למקום פחות יקר, לפיקניק או לחוף הים, להפעיל קצת מוזיקה, להביא עוגות ופשוט ליהנות. ובגדים? אנחנו כנראה נהיה מובכים מסגנון האופנה שלנו עוד 20 שנה כך או כך, אז אין סיבה להוציא על כך סכומי עתק. אפשר פשוט להוציא שמלה יפה מהארון, או לגהץ חולצה מכופתרת והאמת? זה כנראה גם יהיה הרבה יותר נוח.
את סוף הלימודים צריך לחגוג בחברות ולא בכסף. נשף מפואר לא שווה את זה, אם אנחנו לא יכולים לחגוג אותו עם כולם והגיע הזמן שניקח אחריות בנושא. אז שביעיסטים, הודיעו לשכבה שלכם, שבסוף שנה הבאה אתם עושים נשף אחר - נשף של כולם.
|
|