כיום, אנו עדים לתופעה חמורה ביותר, שבעבר לא הייתה  - תופעת התדרדרות השפה העברית בטלוויזיה. החברה בישראל חשופה לתכנים רבים אשר משבשים את שפתנו, ומשלבים ביטויי סלאנג בה. תופעה זו היא זו שמדרדרת את הנוער כיום, ואת ילדי העתיד.

תדמיינו לכם את שנות התשעים, כמה נפלא היה בתקופה זו. רוב הילדים היו מנומסים, לא נהגו לקלל על בסיס יום-יומי, והוו ערך ודוגמא. היום, אנחנו עדים לתופעה שילדים בני 3 יודעים לקלל יותר טוב מאסירים בכלא. מדוע תופעה זו קרה? ההסברים כאן.

אין זה סוד שלטלוויזיה (ואמצעי התקשורת בכלל) יש השפעה רבה על הילדים בימנו. הילדים נוהגים לצפות אין ספור שעות בתכנים בערוצי הילדים השונים כגון "ערוץ הילדים" ו"ניקולודיון" אבל האם התכנים שהם חשופים באמת תואמים לגילם? היום, נוכחתי לגלות כי אין זה הדבר והמצב כיום גרוע מאוד.

במהלך צפייתי בתוכנית טלוויזיה מדובבת בערוץ "ניקולודיון" נשמעו לאוזניי הביטויים הבאים: "כפרה. אחי. אכלת אותה. זבל. מטומטם" ועוד ביטוים אשר לא הולמים תוכנית לצעירים. אינני מבין מה יוצרי התכנים (או המדבבים במקרה זה) חושבים לעצמם על שימוש בביטויי סלאנג וקללות בסדרה שמיודעת לגילאי 3-10.  כנראה שטיפת מוסר, כבר לא נותרה בנו. הבורות השתלטה על התכנים ויש לעצור אותה.

בעידן בו אנו מוחים על יוקר המחיה, אנו צריכים לעצור, ולהסתכל לעבר אחינו הקטנים וחברינו הצעירים. אולי צריך להתמקד יותר בהם, ולראות האם אנו יכולים לעשות משהו בנידון.