אני נוטה לכתוב כתבות דעה על המחאה החברתית, אבל לאחרונה מתרחשת תופעה מדאיגה שמטרידה אותי מאוד והיא – תופעת האשמת ביבי או בשמה המקורי יותר ה"ביביזציה".

>> הבליבריות: "אנחנו נקיים הפגנה ענקית בקרוב"

יצא לי לקרוא היום על הבליבריות - חבורה של בנות שכל עיסוקן בחייהן הוא להעריץ את הזמר ג'סטין ביבר, ולצפות שהוא יופיע בארץ. עד כאן הכל תקין.

אבל את מי הן מאשימות וממי הן דורשות שיביאו לארץ? מלא אחר מראש הממשלה, ביבי נתניהו.

אינני יודע אם לבכות או לצחוק. נראה כי לבנות האלה יש מנת משכל בעלת מספר חד ספרתי, הרי מה קשור ראש הממשלה לג'סטין ביבר? תפקיד הבאת הזמר לארץ הוא של לא אחר מהאמרגן של ג'סטין, ולא של ראש הממשלה. אני סבור שלראש הממשלה יש עיסוקים יותר חשובים, מכמה בנות עשרה שמעונינות שזמר יבוא לארץ, הלא כך?

אבל האשמה היא לא עליהן, חלילה, הן בסך הכל מושפעות מהתקשורת. התקשורת גרמה לכך שביבי נתניהו הוא מטרה קלה עבור אזרחי מדינת ישראל. לאנשים קצת קשה בחיים, אל מי פונים? אל ראש הממשלה. אנשים דורשים משהו, אז ממי הם דורשים? מראש הממשלה.

אזרחי מדינת ישראל היקרים, ראש הממשלה הוא לא חבר שלכם, והוא לא משרד הרווחה. יותר ויותר אנשים שצריכים להאשים מסודות אחרים, כמו את מוסדות הרווחה לדוגמא, מאשימים את ראש הממשלה ולמה? בגלל שזה הפך לטרנד, זה פופולרי, והתקשורת נותנת לכך גיבוי. גיבוי שבסוף יוביל לאנרכיה.

אנרכיה למי שלא יודע, הוא מצב בו כל ההיררכיה במדינה נופלת וכל האזרחים פונים ישירות לראש הממשלה, בלי לפעול בצינורות המקובלים. כך למשל, אזרחים רבים כותבים לראש הממשלה על קיר הפייסבוק פניות נרגשות בנושאים שבכלל לא רלבנטיים אליו. בסופו של יום, הסיכוי שיהיה פה בלאגן הוא לא קטן.

אין טעם שנטחן את הנושא שוב ושוב, בכתבות הקודמות הראתי כיצד על התקשורת ועל המחאה יש השפעה ניכרת על האזרחים. כיצד הם גורמים להטעיה בקרב הציבור ולחוסר צדק משווע. לכן, אזרחים יקרים, לפני שאתם יוצאים להפגין, ולהפנות אצבע מאשימה, הסתכלו סביבכם, השכילו מעט, וראו את מי באמת צריכים להאשים. כי כפי שניתן לראות – המצב במדינה מתדרדר, ועוד, חלילה, עלול להגיע לאנרכיה.