באחד האתרים החרדים פורסמה לפני מספר שבועות כתבה על עשרה יתרונות שיש לילד החרדי על זה החילוני. מובן שבכתבה הזו הוא לא הוצג כאח שלו מעם ישראל, ולא בא ממקום של נתינת פתרונות – ממקום טוב, אלא רק ממקום מפריד.

אותי זה עצבן, במיוחד כשלחינוך החרדי יש המון בעיות והרבה מה ללמוד. הנה רשימת הדברים הטובים בחינוך החילוני, והפחות טובים בזה החרדי.

כסף: תשאלו ילד חרדי - איפה יעבוד כשיהיה גדול? על מה יוציא כספו? איך יתפרנס ומה ילמד. בעוד החילוני יספר על פיתוחים מצילי חיים לעולם הרפואה, שירות משמעותי בצבא והתקדמות לקבע או על הכסף שהוא מוציא על הפעולה הבאה שיעביר ב"צופים". החרדי לא ידע מה משמעות העתיד, כי הוא יקבע על ידי רבנים שרוצים שימשיך לשלם לישיבה שלהם.

הפתרון שלי: תלמדו קצת מתמטיקה ואנגלית, אתם תוכלו לעבוד וקצת להתקרב אלינו. נשמח שתצטרפו.

הפסקה: הסיוט של כל תלמיד חרדי הוא הלימוד. הוא אינו יכול לתת ביקורת על אלוהים או על דעה של רב; הוא אינו יכול להעלות קושיות עם כפירה, אלא לנסות להלחם בהן והוא אינו יכול להפסיק לימוד למשך זמן רב ביום, הוא רק מחכה להפסקה, בה יפרוק עול, ולעיתים ימצא את הזמן לברוח מהמסגרת הזאת מהר.

לעומתו, התלמיד החילוני נהנה מלימודי המדעים, בהם מומלץ להעביר ביקורת ולנסות להגיע לפתרונות נוספים – ואולי טובים יותר; הוא לא משנן, אלא מבין; וגם בזמן ההפסקה – הוא ידבר על פעילויות חברתיות ערכיות, או על נושא השיעור.

הפתרון שלי: אל תלחמו במי שמעביר ביקורת, אולי בהפסקה הוא ינסה לדבר עם הרבנים על השאלות שלו בצורה רגועה.

 

המורה: במגזר החרדי כל אחד יכול להיות מורה. במגזר החילוני, יש בתי ספר ברמה גבוהה – שניתן גם למדוד על פי מבחני בגרות ומיצ"בים. יש למורה מטרה, מה שמוביל לפעמים לזלזול בו מצד תלמידים שרוצים ללמוד לבד. 4:1 לכם, אבל כאן גם אנחנו מודים שהשיטה שלנו דפוקה, ואתם לא.

הפתרון שלי: חילונים – באמת צריך להתחיל לכבד את המורה ולהבין שיכול להיות שהוא יודע משהו יותר טוב מאיתנו. חרדים – תתחילו לבדוק את עצמכם. מבטיח שברגע שרוב החרדים יהיו בעלי תעודת בגרות, הם יעדיפו שלא לעבוד במקצוע הזה עם המשכורת הנוראית הזאת.

סכין: אצל החילונים יש הרבה מקרי אלימות של שימוש באולר. אולם, אצל החרדים יש סדר: האישה במקום נחות מזה של הגבר וצריכה לשמוע בקולו; אסור ללכת למועדונים ולברי שתייה, אבל אפשר ללכת לעשן נרגילה או סיגריה במקום.

הפתרון שלי: קצת חינוך, לכולנו.

*הערה: מדובר בדעתו האישית בלבד של אלון סגל. הדעה אינה מכלילה את כלל מערכת האתר.