די. היום חזרתי לגיל שמונה, אותה התקופה בה כל "מבזק מיוחד" בערוצי הטלוויזיה באמצע היום, הצליח להקפיץ לי את הלב ובעצם לבשר על פיגוע טרור נוסף בישראל. 

אני לא יודע מי מכם היה כאן בשנות התשעים, כשערוץ 2 ו-1 דיווחו כמעט בכל שבוע, ולעיתים גם מדי יום, על פיגועים נגד ישראלים שבוצעו על ידי פלגי הטרור השונים. 

היום, כששמעתי שארע פיגוע לאומני כנגד ישראלים בקו אוטובוס של חברת "דן" בלב תל אביב, רגע לפני עצירתו מול קניון עזריאלי, הבנתי שהחמאס השיג את שלו. הוא מנסה להחזיר אותנו אחורה בזמן, לימים בהם ישיבה בבית קפה ונסיעה באוטובוס היו כמו מילוי טופס לוטו. היית מהמר אם אתה מוכן להסתכן בנסיעה או שלא. 

הכפתור האדום נלחץ, הגיע הזמן שהממשלה תקבל החלטה ותוציא את המבצע הקרקעי לדרך. ברור לי שמדובר בסכנה לחיילינו, אבל מדובר בפעולה שצריך לבצע כדי לעקור את הטרור מן היסוד, או כמו שאחד מחברי הכנסת אמר פה באתר, לקצור את הדשא ולא לתת לו לצמוח. 

הגיע הזמן שנתביית בעזה, נקבל את המושכות שם לידינו ולא ניתן לחמאס עוד להוביל את שלטון הטרור בעזה. גם אם זה אומר שנצטרך להתיישב בעזה מספר חודשים, אנחנו נוכל לעשות שם סדר אחת ולתמיד. המצאות הבסיסים באזור יהודה ושומרון, הוכיחה את עצמה. שום קסאם או גראד לא יצא מהכפרים הערביים ביהודה ובשומרון. שום קסאם וגראד.

אין לנו חשק לחזור לשנות התשעים, אין לנו חשק לחזור לימים בהם כל שקופית של "מבזק מיוחד" הודיעה על פיגוע שבוצע נגד אזרחים תמימים. בואו נחזור למציאות בה "מבזק מיוחד" בישר על אך ורק פגיעות של עבריינים בעבריינים או עוד הפגנה למען הורדת המיסים.