בתחילת השבוע שוחרר עבריין המין הסדרתי אלון קסטיאל, לאחר ארבע שנים בלבד בהמלצה של וועדת השחרורים. נגד אלון התלוננה מדינת ישראל, שכללה 12 תלונות של נשים ומתוכן ארבע שנכללו בכתב אישום. השחרור המוקדם בכשמונה חודשים פחות הוא חץ ללב של הנפגעות ומהווה תעודת עניות לחברה שלנו שמעזה להקטין את חומרת המעשים.

ההחלטה הזו גורמת לי כאישה וכבת נוער במדינה להרגיש לא בטוחה. וועדת השחרורים אומנם קבעה כי אלון קסטיאל לא יוכל לשהות בתל אביב-יפו, גבעתיים ורמת גן,אבל מה עם שאר הערים, שם לא פוגעים ואונסים נשים?! למה ההחלטה להרחיק אותו ממרכז המדינה נשמע כמו זלזול ופגיעה באזורים אחרים שנשארים מופקרים להתנהגותו של האנס?

עוד בערוץ המגזין של פרוגי:

• חוגגים ספורט: זה מה שקרה לנו במכביה וילג׳
• אלכס שטילוב: "כשמנצחים לא רואים את המציאות"
• מיזם מתוך הכאב: "הרגשתי שאין מקום שמכיל את המורכבות של ילדים להורים גרושים"

© אפי שריר

הרי בכתב האישום כתוב שחור על גבי לבן שאלון מואשם בניסיון אונס, מעשים מגונים בכוח והטרדות מיניות והשתמש במודע בסמי אונס כדי לתקוף את הנפגעות ולמרות הכל- וועדת השחרורים שמעה את הנפגעות "אולם מצאה שלא לתת לכך משקל מכריע".

הנפגעות של אלון לא שותקות, הן הגיעו יחד עם איגוד מרכזי הסיוע במשך כמה פעמים למחות על ההחלטה, הן פעלו בשיתוף פעולה עם הפרקליטות אבל זה לא עזר ואלון כאמור השתחרר. השאלה הגדולה- אז מה ימנע ממנו ומאחרים לפגוע שוב? איך יוכלו להמשיך בחייהן הנפגעות שלו? מה יעצור את התוקף הבא?

הרי גילינו שאין ענישה מוצדקת לניסיון אונס כמו של קסטיאל, וגם אין בכלל צורך להביע חרטה על המעשים כדי להשתחרר ובטח שלא קיים איזה צמיד אלקטרוני שימשיך לפקח על האנס כדי שחלילה לא יחזור על מעשיו שוב - אז מה יקרה עכשיו?

מרגיש שיותר מתמיד, נשים ונערות מרגישות לא בטוחות. לא כשמורה תוקף תלמידה ומקבל רק עבודות שירות, לא כשאב מנצל את המעריצות של בתו ומקבל רק מספר חודשים בודדים בכלא, לא כשסא״ל מצלם תמונות עירום של עשרות חיילות שלו ורק מקבל כעונש יציאה לפנסיה במימון משלמת המיסים הישראלית.

הגיע הזמן שמישהו יקום ויגיד- די! המצב לא הגיוני! במדינת ישראל אין שום סיבה שנשים לא ירגישו בטוחות במרחב הציבורי- ולא רק בתל אביב, גם בקרית שמונה, עכו או אילת. לא הגיוני שגברים תוקפים, אונסים, מרביצים, רוצחים והעונש כל כך קטן, כל כך לא מרתיע, בטח לא לגרום לאחרים לחשוב פעמיים לפני שהם מעזים לפגוע.

הגיע הזמן שנשים יהיו בסדרי עדיפויות, הגיע הזמן להתעסק בדברים החשובים באמת, הגיע הזמן להחמיר את הליך הענישה במדינת ישראל, הגיע הזמן לתיקוני חקיקה נדרשים, הגיע הזמן שהנושאים האלה יהיו על סדר היום והגיע הזמן להעניק לכולנו, נשים וגברים, תחושת ביטחון.