אחוזי ההצבעה של הבחירות המקומיות לשנת 2013 היו נמוכים מאוד, יחסית, כאשר רוב מי שהלך לבחירות היה דווקא הציבור החרדי והערבי, אבל זה כבר נושא אחר. הרבה מאוד כספים הושקעו במערכת הבחירות, אבל אני חושבת שהיה אפשר להשקיע אותם בצורה טובה יותר.

• הסקר של פרוגי קבע: הצעירים לא ישימו פתק בבחירות
  

מורים ומנהלי בתי חינוך שונים, לא תמיד מפגינים תשומת לב לנושא הבחירות בקרב בני הנוער (שיכולים להצביע כבר מגיל 17 ומעלה) ואינם מתכננים יום לימודים במתכונת קצת שונה מבדרך כלל כדי לאפשר הפוגות או הפסקות שבהם יוכלו התלמידים לגשת לקלפי הקרוב ולהצביע. יותר מזה, מאות אם לא, אלפים, "מבריזים" מהלימודים כדי ללכת לעבוד ביום הבחירות (בכל זאת, יש הזדמנות להרוויח אחלה כסף).

בחירות מקומיות 2013.
צילום: אור גפן

מערכת הבחירות של השנה, לפחות בעיר שלי (פתח תקווה), כללה את כל הדברים הרעים של החברה שלנו: אלימות פיזית ומילולית, הטרדות טלפוניות חוזרות ונשנות במשך חודשים, הכפשות על דפי הפייסבוק, פלישה למרחבים הציבוריים, הצתת מכוניות, שירים בווליום מטורף והרשימה עוד ארוכה. ואז עוד מנסים ללמד אותנו להיות "אזרחים טובים".

תתפלאו, אבל לדעתי, חשוב להצביע, ובעיקר שאנחנו, בני הנוער נלך להצביע. עכשיו זה כבר אבוד עבור מי שלא הצביע והוא יצטרך להמתין עוד 5 שנים לפחות, ואז הוא כבר יהיה בצבא או שרק השתחרר.

הבחירות הן מעין "שיעור מעשי" של שיעורי האזרחות בבתי הספר. אפילו סימן ראשון של בגרות ומימוש חופש הבחירה. ההצבעה שלנו משפיעה על המשך החיים שלנו בעיר ובעיקר בכל מה שקשור להכנה לצבא, מוסדות אקדמיים, מקומות בילוי ועוד.. 

אבל עם ההתנהלות של מערכת הבחירות השנה, וודאי שנהיה מבולבלים ולא בטוחים למי להצביע, אולי אפילו לא רוצים להצביע. במה שונות בחירות ארציות שבהן יש יום שבתון ארצי מבחירות מקומיות? למה לא מגיע לנו יום חופש אמיתי שבו נוכל בלי בעיה לעבוד (או ללמוד), ליהנות וללכת להצביע?