נושא, נשוא, מושא - כל אלו הם מושגים מוכרים לכל מי שניגש לבגרות בלשון. גם כתיבת סיכום, דעה ואיך לענות על תשובות אלו דברים שאנו מתרגלים בכל יום. אבל לפעמים נדמה כי אנו לומדים רק את התחביר של השפה וההבנה בכתב שלה ולא שמים לב לחלק הכי חשוב של השפה - דיבור בעל פה.

עוד במדור החדשות של פרוגי:
• נער הושעה לאחר שצעק על ראש העיר
• הותר לפרסום: חייל צה"ל נהרג בגבול
• הרג וזוכה בגלל "תרבות השפע"

רבים מאיתנו לא שמים לב אבל אומרים שתיים במקום שניים (ולצערי, גם אני חלק מאותם אנשים), לא יודעים להביע דעה המנוגדת למה שהם חושבים ולעשות מה שנקרא "דיבייט".

רובנו לא יודעים לאלתר בעל פה ולהתנסח, לא יודעים להתנהל בראיון עבודה ולא יודעים לפתח שיחה עם אנשים חדשים. כל אלו הם מרכיבים חשובים ביותר בשפה ואין אנו לומדים אותם בבית הספר.

נכון, אולי אליעזר בן יהודה הקים את עיתון "הצבי" בכדי לעשות שימוש יומיומי בעברית ולקרב את הלשון לציבור ובפרט לבני הנוער, אבל היום התנאים שלנו והידע שאנו זקוקים לו אחרים לגמרי.

בשונה מבני הנוער בתקופתו, אנחנו נולדנו עם עברית כשפת אם והמיומנות הכי חשובה שלנו כיום היא ביטוי בעל פה. רק על ידי קריאה נכונה של טקסטים שאנו משתמשים בהם ביום יום ודיבור במשלב בינוני בחיים שלנו נוכל להעביר את העברית לכתב בצורה מכובדת ובמשלב מכובד.

העיתון שהקים.
צילום: ויקיפדיה

מה שאני מנסה בעצם להגיד כאן, שיש צורך קודם ללמד אותנו כיצד להשתמש נכון בשפה בעל פה ורק לאחר מכן בכתב.