המשך לפרסום. בעקבות הידיעה על המודעה שנתלתה על ידי הנהלת בית הספר בתיכון מקיף ה' באקשלון, כתבת פרוגי, רותי יוסטוס סגל, בטור מיוחד על המקרה. המילה הראשונה בצירוף המילים "בית ספר" היא לא סתם בית. גם אם זה לא בית חביב במיוחד, הוא עדיין המקום שבו אנחנו מבלים מספר לא מבוטל של שעות במשך היום שלנו. הוא מקום שאמור לקבל אותך לא משנה מי אתה, לטפל בך ולעזור לך לא משנה מאיפה באת, ולהכין אותך לחיים. 

עוד במדור החדשות של פרוגי: 
• OMG: מצלמות בשירותים בבית ספר?
• שריפה בבית ספר בראשון לציון. 2 נערים נפצעו
• תלמידים ירו במורה שלהם ללא סיבה

בתי הספר, בניגוד למה שאנשים מסוימים חושבים הם לא בתי חרושת לציונים. היינו מוכנים לסבול, עד עכשיו, לא כי המצב היה מצוין, אלא כי לא נותנים לנו לדבר. בכל וויכוח אנחנו יוצאים מופסדים כי "אנחנו בני נוער עם הורמונים" או כי "אנחנו מנסים להתחמק מלמידה, אז בגלל זה אנחנו אומרים שכמות שעורי הבית היא לא הגיונית", אבל הקש האחרון הוא המצלמות בשירותים. 

"אנחנו רוצים לחיות בכבוד. אנחנו דורשים לחיות בכבוד"

אני יושבת עכשיו, בבית, מול המחשב ומנסה לכתוב למה אני כועסת כל כך על המערכת החינוכית שאישרה דבר שכזה, שמאשרת מצלמות בכלל, שרומסת את הפרטיות בצורה נוראית כל כך. אני כועסת כי אני יודעת שמאוחרי השלט הזה עומד הבן אדם שהדפיס אותו. אדם עם משפחה, עם טעם במוזיקה, טעם בספרים. עמד מול המדפסת וחשב לעצמו "אני רוצה לעורר פחד בתלמידים שלי כדי שהם לא יהרסו את השירותים" 

הוא רמס, במחשבה הזאת, כל שמץ של ביטחון (אם בכלל היה כזה) שלי במערכת החינוך כיום, אשר מסרבת להסתכל עליי בתור פרט אלא בתור ציון או סטטיסטיקה לממוצע השנתי של האנשים שלא הצליחו לחשב ממוצע. תולה המודעה רמס, את הזכויות של התלמידים לחיות את חייהם בלי פחד מעינו הבוחנת של האח הגדול. זאת לא זכות להשתין, זה צורך בסיסי. אנחנו רוצים לחיות בכבוד. אנחנו דורשים לחיות בכבוד. 

אנחנו לא מופרעים, אנחנו לא כדור ריטלין מהלך, אנחנו לא "החננה" ולא "המגניב", אנחנו לא "עושי הצרות". אנחנו לא הציונים הגרועים או המעולים שאנחנו מקבלים, אנחנו לא ה"מאחרים" ה"מבריזים" ה"גרועים בחשבון". אנחנו בני אדם. הגיע הזמן שמערכת החינוך תראה אותנו ככה. 

זה הקש ששבר את גב הגמל. זאת מחאת השירותים. מחאה שדורשת שיסתכלו על תלמידים בעיניים, בתור יחיד ולא בתור קבוצה עצומה של עושי צרות. ולכן אני מבקשת - לכו לשירותים בבית הספר שלכם ותתלו שלט.

תכתבו עליו מה מעצבן אתכם בבית הספר שלכם, במערכת החינוך כיום. תתלו שלט ותשלחו לנו בפייסבוק. תתלו שלט ותחשבו מה אפשר לעשות עם זה. תתלו שלט ותגידו למורים. אף אחד לא שותק יותר.

אף אחד לא נותן לבית הספר לרמוס את הזכויות שלו, את הרצונות שלו. אנחנו נלמד בכבוד ואך ורק בכבוד. אנחנו לא נשב בכיתה ונסבול מחוסר כבוד. לא מצד התלמידים ולא מצד המורים. 

GO - קדימה, תתלו שלט.