אריאל שרון, אתם זוכרים אותו? ראש הממשלה עם הרצון והחזון לארץ ישראל השלמה והיפה נפטר. אני זוכרת אותו. בתור ילדה בכיתה ה'-ו'. הדבר שאני הכי זוכרת ממנו הוא החזון להפוך את המדינה שלנו למקום טוב יותר. למדינה שהיא שלנו, של העם היהודי שסבל בגלות במשך אלפי שנה.

עוד במדור החדשות של פרוגי:
• לא עוד: הפצת תמונות עירום בווטסאפ
• "הרפורמה משקפת את רצון המבוגרים"

לאחר שהודיעו על פטירתו חשתי צביטה. כזאת של אכזבה שמה שהאמנתי או יותר נכון קיוויתי כבר לא יתממש. אפילו שהוא נמצא בקומה כבר כשמונה שנים, והסיכויים שיתעורר היו קלושים, בכל זאת הייתה לי תחושה אופטימית שבטח מתישהו הוא כבר יתעורר. שרון פעל רבות בחייו במחשבה עלינו, על המדינה שלו, שלנו.

בכל בוקר ובכל יום, הוא התנהל מול מדינות וארגונים שונים כדי לשפר את תנאי החיים שלנו ואת הביטחון שלנו. מדהים איך דבר כזה יכל לקרות דווקא לבן אדם כזה. זה רק מראה ומדגיש את המציאות של תקווה שנעלמת בשבריר שנייה. רגע אחד האמנו שיום אחד הוא ישוב ורגע אחרי הוא נעלם.

שרון היה מהאנשים שלא מדברים אלא עושים. הוא הוכיח לנו מידי יום ביומו שהוא פועל ורודף אחרי האמונות שלו. דוגמה לכך הייתה כאשר הוא עזב את הליכוד כי כבר לא האמין ברעיונות או בדרכים הנהוגים שם, והקים מפלגה חדשה (קדימה) כי לא רצה לפעול כאשר הוא לא מאמין במשהו.

יהי זכרו ברוך.