לימודים. לימודים. לימודים. אישית, זה מה שאני שומע בתקופה האחרונה. אני מתחיל יום לימודים בשעה שמונה בבוקר ומסוגל לסיים אותו בשעה שבע בערב, ולרוב אין לי זמן לחשוב בכלל על פעולות אחרות של חוגים, למידה למבחנים ושיעורי בית.

נכון, אתם יכולים להגיד שאני זה מקרה נדיר, אבל אני חושב שיש הרבה בני נוער מתנדבים ופעילים כמוני, כשחוץ מזה, אני חושב שלסיים את הלימודים "מוקדם" בשעה 12:30 בימים שישי, בנוסף לכל העומס שיש לנו כתלמידים, זה לא כל כך כיף.

אחרי כל השבוע העמוס שעובר עלינו, מגיע יום שישי, מתחילות ההכנות לשבת, בין אם זה משפחה דתית או שמא משפחה חילונית שנוסעים לסבתא מצד הדודה הרחוקה לארוחת שישי נחמדה, במקום ליהנות מחופש היום ולהתכונן לשבת בצורה הטובה ביותר, עלינו ללכת לבית הספר וללמוד מינימום ארבע שעות נוספות בנוסף לעומס הקיים במהלך השבוע.

עוד במדור החדשות של פרוגי:
• מורים, אל תקבעו לנו מבחנים בימי ראשון. דעה
• יום הזיכרון הבינלאומי לשואה בצל ביטול המסע

למה בתי הספר ממשיכים לעשות את זה? למה אי אפשר לוותר על היום הזה ולתת לנו יום חופש בו נוכל להתכונן לשבת, לצאת עם חברים, להיות עם המשפחה, ללמוד למבחנים שדורשים ריכוז וזמן במקום ללכת ליום לימודים קשה ולהכריח אותנו לצאת מהמיטה?

כמו כן, הדתיים מבנינו יודעים שיום שבת זה לא בדיוק יום טוב ללמוד מתמטיקה או לצאת עם חברים למועדון, ולכן הם הכי מבינים למה צריך יום אחד חופש, שבו לא יהיה לחץ שכזה.

לדעתי, היום הזה צריך להיות יום חופש בשל כל הסיבות שכתבתי. אנחנו נוער שבעיקר לומד, משקיע את כל היכולות שלו בלימוד ובעיקרון, אנחנו מתחילים לאבד את השפיות ואת הנעורים שלנו לשם זה. הקיצר, הגיע הזמן לבטל את הלימודים בימי שישי.