מכתב פתוח לנערים שאנסו את הילדה: טור דעה. צילום: אלכס נסטר

מכתב פתוח לנערים שאנסו את הילדה: טור דעה

בשיטת חבר מביא חבר מקבלים ספר מתנה או מנוי או משהו דומה אבל פה הם אנסו נערה. ויש הבדל, הבדל גדול ותהומי. הנערה, לא כמו במשחקי מחשב, היא לא פרס

לנערים: (אלה שאנסו וגם אלה שלא), רק שתדעו שזאת לא שיטת "חבר מביא חבר". בשיטת חבר מביא חבר מקבלים ספר מתנה או מנוי או משהו דומה אבל פה הם אנסו נערה. ויש הבדל, הבדל גדול ותהומי. הנערה, לא כמו במשחקי מחשב, היא לא פרס. כי פרס הוא חפץ, והיא לא תהיה חפץ. היא נערה שעומדת להיות אישה שאנסו.

זה קשה לכם לשמוע "אנסו"? אתם רגילים למכבסת המילים האלו, ואתם רגילים למילה "חשד". מה אחרי שהורידו את המילה חשד? מה אחרי שהם הואשמו סופית וטוטאלית? הם הולכים הביתה? חיים להם בשלווה עם הידיעה שהם אנסו נערה? כמה זמן הם יושבים בכלא? נערה לא תתלונן כי יש לה חשק עז ופתאומי להתלונן על משהו שלא קרה נערה תתלונן כי זה מה שקרה, כי זה קשה להתלונן אבל זה מעשה אמיץ, הרבה יותר אמיץ מלאנוס אותה, שזה מעשה מבחיל. הגיע הזמן להבדיל בין השניים.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

לנערה: (זאת שהתלוננה וגם זאת שלא, וכל נערה אחרת), את השם של ה"נערה" אני לא יודעת, את השם של ה"נערה" אני כנראה גם לא אדע. להגיד לה שאני מאמינה לה מול הפרצוף אני כנראה לא אגיד, אבל אני אכתוב פה. אני גם אכתוב פה שאני מאמינה ושיש עוד הרבה כמוני, ואני אכתוב פה שזאת לא אשמתך.

אני מצטערת כל כך על מה שקרה לך ועל האנשים שיגידו שאת עשית את זה, ש"נתת" בהסכמה מלאה. וגם אם נתת, אני יכולה לתאר לעצמי שזה לא בהסכמה מלאה, ההשפעות עלינו - המדיה והלחץ החברתי, גדולות מדי. אבל אני יודעת שאת חזקה, כי רק בן אדם חזק שורד דבר שכזה.

אני מנסה, אני באמת מנסה, לחשוב איזה מוזר זה שאני יכולה לכתוב במחשב "אונס קבוצתי, ילדה בת שלוש עשרה" ויש תוצאות, והן מפחידות אותי. האלימות המינית הזאת, שנכנסת למדיה ויוצאת ממנה מכובסת כאילו זה בסדר. כאילו עוד מישהי שנאנסה זה הכי סבבה בעולם, זה מוכר, זה ידוע וזה אייטם חדשותי לא רע.

ואתם יודעים מה יש לי להגיד על זה? "פ'ף" (בפרפרזה על דבריו של ירון לונדון). אנחנו לא יכולים להגיד שהם לא אנסו כי חינכו אותם נכון, כי הם הולכים לצבא ועכשיו דפקת להם את הקריירה ותראי מה עשית, איזה נוראית את. ואנחנו לא יכולים להגיד שאחרי חמש עשרה שנה מה שעשית כבר לא נחשב, ואנחנו בטח לא יכולים להגיד "פ'ף" ולשחרר את התלונה שלך במחי יד.

וזה מפחיד גם אותי, שאנחנו חיות וחיים בעולם כזה, אבל זה מה יש כרגע, וכל עוד זה לא השתנה עשית את המעשה האמיץ ביותר תחת הנסיבות הנתונות והתלוננת. את אמיצה כל כך שאין לי יותר מילים בשביל זה, ותודתי נתונה לך על האומץ מעורר ההשראה הזה.

תגובות