פעם, ממש מזמן, איפשהו בין כיתה ב' לג' עלה לערוץ הילדים רעיון מבריק; שיתוף פעולה בינם לבין חנויות הספרים שגרם לכל ילדי ישראל לקרוא בהמונים. הספרים כמובן היו במבצע, ואני זוכרת שגם אני, כמו עוד אלפי ילדים, סחבתי את אמא שלי לחנות כדי שתקנה לי ערימת ספרים עטופה בסרט יפה שעליה המליצו בטלויזיה.

הקמפיין היה אדיר – קליפ מושקע שבו השתתפו כל המנחים, שיר שהתנגן לכל אחד בבית, ובעיקר סיסמא אחת שנקלטה בראשים של כולם – "תקרא, תצליח !”.

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• לכל הכתבות בנושא "לקראת סוף י"ב"
• להנציח את השואה אחרת: פרויקט זיכרון בסלון
• חשבתם פעם באמת לתרום מעצמכם?

בתכלס, קראתי ספר אחד, גג שניים מכל הערימה הזו, וגם זה התפרס על פני כמה שנים, אבל כשקראתי אותם המוח שלי באמת עבד. מוח של ילדה שנמצאת בתוך מערכת החינוך הצליח לפעול ולחשוב לבד – בלי מורה שתכתיב סיכומים ובלי שיעורי בית במתמטיקה.

כן תתפלאו, הצלחתי ללמוד ובאמת לפתח את החשיבה, ולא סתם לבהות בקיר כל השיעור בלי לעשות שום דבר "מהותי" או "משמעותי". התקוות למערכת חינוך נורמלית בארץ הזו כבר אבדו מזמן, ואין באמת טעם לחפור עליהן עוד יותר.

לא באמת למדנו משהו, לא באמת השכלנו. לא באמת חווינו מערכת שיכולה לפתוח לנו את הראש לאופקים חדשים או לתת לנו להסתכל בפרספקטיבות שונות על העולם. מערכת החינוך לא באמת מלמדת אותנו לחשוב, ולכן המסקנה שלי משתים עשר שנים של עבדות בבית הספר היא... שהוא מיותר.

נא לא להתפרץ.

אני יודעת שלימודים הם הדבר מאוד חשוב בחיים, אבל יש הרבה דרכים ללמוד ולהשכיל שלא כוללות את בני גורן ופלורה ויניצקי בתור אלוהים.

ובכן, גבירותיי ורבותיי, הדרך הכי טובה להשכיל בעייני היא לקרוא. תחשבו על זה ככה; כשאתם מתכוננים למבחן, מה אתם עושים? קוראים סיכומים. הם מעניינים אתכם? ברור שלא. האם אתם לומדים בעזרתם? דווקא אפשר להגיד שכן. אם תקראו משהו שמעניין אתכם ושכתוב בשפה קצת יותר מובנת, תוכלו אפילו להינות מהלימודים.

הקטע של אותו הקמפיין בערוץ הילדים היה גאוני; הוא העביר את האחריות ללמוד ולהתפתח אלינו, אל אותם ילדים שצופים בטלויזיה, וגרם לכל המדינה להשתגע מפעולה שנראית לגיטימית רק לחננות. האחריות ללכת לחנות ולדרוש ספר הייתה עליי. ומבין הערימה הענקית בחרתי את הספרים שטובים בשבילי ומעניינים אותי, ולכן גם הצלחתי לסיים ולקרוא אותם.

אם עד עכשיו לא הצלחתי לשכנע אתכם לקרוא, אתן את הבמה לכל אלו שלא סיימו את בית הספר והצליחו בעזרת יצירתיות וחשיבה יוצאת דופן; ביל גייטס שאחראי על האופן בו המחשב שלכם עובד, סטיב ג'ובס שאחראי על הטלפון שלכם ומארק צוקרברג שאחראי לרשת החברתית בה אתם גולשים כל היום. מערכת החינוך לא ממש אהבה אותם, ובכל זאת הם הצליחו בעזרת חשיבה מבריקה.

אני מודה, לא לכולנו יש כישרון גדול למחשבים, כולל אותי כמובן, אבל כשאנחנו קוראים המוח שלנו מפתח את החשיבה היצירתית שלו ועוזר לנו להיות קצת יותר קרובים לאיידולים. אז אם עדיין נשאר לכם קצת זמן פנוי בין הלימודים לבגרויות, נסו חוויה חדשה. גלו אחריות על העתיד שלכם, על החשיבה היצירתית והדמיון שלכם, וקראו ספר. זה ישתלם לכם על בטוח.