אזרחות אף פעם לא יכולה להיות אובייקטיבית. אתמול (ב'), נערכה הבגרות באזרחות. בעקבות הסיפור של אדם ורטה והתלמידה מאורט טבעון, המושג "חופש ביטוי" נבחן מחדש. עד כמה רחוק מותר למורה להגיע בביטוי דעותיו? איך זה משפיע על גיבוש הדעה הפוליטית של התלמידים?

נתחיל בכך שמקצוע האזרחות הוא מקצוע הנלמד ברוב בתי הספר מכיתה ט'. נקודת השיא של גיבוש הדעה של התלמידים. אלה בדיוק השנים שבהם התלמידים מחליטים לאן פחות או יותר הם משתייכים ואיפה הם על המפה הפוליטית, דבר שיכול להשתנות עוד פעמים רבות בעתיד. לדעתי, דבר זה לא סותר את הבעת הדעה של המורים.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

• צפו: סרטונים לקראת היום הבינלאומי למאבק בלהט"בפוביה
• דקות לפני שנהרג: "להתראות אמא"

מורה לא צריך להסתיר את דעותיו, אבל חשוב שייתן חופש ביטוי והרגשה פתוחה בכיתה להבעת כל דעה. יש הטוענים כי כשמורה מביע דעה התלמיד לא יגיד את דעתו בשביל לא לעורר התנגדות, או לא יביע את דעתו כי יחשוב שהדבר לא נכון אם הוא שונה מדעתו של המורה.

אז עם כל הכבוד, ילד בכיתה י"א כבר צריך לדעת איך להיות ביקורתי ולא לקחת כל דבר כמובן מאליו, וזאת אחת הסיבות שבגללן אנחנו לומדים אזרחות. בנוסף לכך, לצפות לאובייקטיביות מוחלטת ממורה זה דבר שמחליש את הכוח של תפקידו, ושם אותו כבובה על חוט, שבאה להעביר את החומר לכיתה ותו לא.

המורה לא שונה מכל אחד מאיתנו, וגם לו יש עקרונות ודעות. מה קורה במצב שדעתו של המורה שונה מדעתו של התלמיד? תמיד יש מקום לדיון, וזה דבר שיכול לתרום לשני הצדדים אם יעשה בדרך הנכונה. כל עוד הדעה לא קיצונית, מסיתה או גזענית אין שום סיבה שלא תהיה מובעת.

במקרה אדם ורטה היו כמה בעיות - הראשונה שבהן, היעדר טיפול נכון בתלמידה בעייתית שהציגה דעות קיצוניות ותקפה מורה. הבעיה השנייה היא חוסר הגיבוי של משרד החינוך. משרד החינוך שהיה אמור לבדוק את הדברים ו"לבחור צד", התעלם לחלוטין. רשת אורט שמעסיקה את המורה? תמכה במהירות דווקא בתלמידה.

איפה האמון בין מורה למקום העבודה שלו? למה כשתלמידה מאשימה מורה באמירות שעוותו ולא נאמרו מאמינים דווקא לה כמעט באוטומטיות? כנראה שהשאלות האלה לא יענו עד שבמשרד החינוך יביעו דעה מוצקת לגבי הבעת דעה של מורים בשיעורי אזרחות. עד אז ניאלץ לחיות עם הספק, ועם מורים שמפחדים לדבר.