אני לא אשקר, גם אני הייתי שם. פעמים רבות הייתי מרחק נגיעה מלהישבר. הפיתוי המשכר הזה בעבודה הקלה אך בכל זאת מתגמלת, והסיכוי הקטן להיתפס. ואין מצב שאני, דווקא אני, אתפס. משרד החינוך פרסם כי יש חשד שרכז בגרויות מתיכון במרכז הארץ פגע בטוהר הבחינות, בבחינת הבגרות באנגלית שהתקיימה ביום חמישי האחרון. 

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• "אני לא יודעת כמה אפשר לסמוך על המורים שלנו". דעה
• המדריך: כך תחגגו את ל"ג בעומר בצורה הטובה ביותר
• "תלמיד בכיתה י"א צריך להיות ביקורתי". דעה

במבחני הבגרות נבחנים התיכוניסטים בשלל תחומים שונים: ספרות, מתמטיקה, אנגלית. הדרישות הן גבוהות והיקף החומר עצום. בנוסף, המקצועות מחולקים למספר שאלונים מפוצלים, מה שיוצר עומס רב על הנבחנים. ובין בגרות למתכונת לשאיפת - אוויר לנשמה, מה הפלא שאנחנו רוצים קצת עזרה? על כן, קיימת תופעה של העתקה, הדלפה, וניסיונות רבים לרמות בזמן שהבוחן אינו מסתכל באמצעות פתקי-נייר קטנטנים, כיתוב על המחק, וכמובן כתיבה על היד במקומות מוסתרים. אכן, ישנן דרכים מגוונות לטיפול באותם "שליפים", אך התוצאה נותרה זהה: התלמיד למעשה משיג ציון שאינו מגיע לו ומנציח הרגל רע של רמייה, דבר שיכול להצביע על הכיוון הפסול בו אולי יבחר בהמשך החיים ולחילופין, התלמיד המדובר נתפס וכעת מחברת הבחינה נפסלת, ובנוסף הוא אינו זכאי לגשת לבחינות הבגרות באשר הן למשך שנתיים.

עד כה, ניתן לראות שהענישה בנושא היא מחמירה. אין לי שום ספק שזוהי אינה דרך חיים נאותה. אולם, האם אפשר להאשים את תלמידי התיכון בכך שהם מתפתים לבחור בה? אם תבחנו מקרוב לוח מבחנים של תלמיד י"א-י"ב ממוצע, תראו שבכל שבוע הוא נבחן בשתי בגרויות או מתכונות, ולעיתים אף שלוש. מצב כזה הוא כמעט בלתי-אפשרי, הרי התלמידים צריכים קצת זמן התאוששות בין בחינה לבחינה.

בנוסף, כמויות החומר במקצועות רבי - המלל וכמות התרגול שנדרשת למקצועות הריאליים היא לא דבר שניתן להספיק ביום-יומיים של למידה. נכון, זהו אותו החומר שנלמד כל השנה, אולם, פעמים רבות המורה המלמד לא מספיק את החומר או רמת - הבקיאות של התלמיד בו כלל אינה קרובה לרמה הנדרשת לבחינה. למעשה, לתלמידים אין מספיק זמן ללמוד ולעכל את החומר ואף לנוח לפני שהם עוברים לבחינה הבאה.

כמו כן, נוצר לחץ עצום על התלמידים שמוביל לעיתים לפקפוק עצמי בידע שלהם, ובצורך להיעזר במשהו יציב יותר, כמו מילה כתובה. כלומר, תלמיד י"ב ממוצע נדרש לשרוד לחץ, היקף חומר משמעותי, ועייפות מצטברת שפוגעת ברמת התפקוד שלו בבחינה. כאשר בוחנים גורמים אלו לעומק, ניתן לראות למה לתלמיד הממוצע יהיה צורך ל"שליף" או איזה הדלפה. כי מי יזכור את כל הזהויות הטריגונומטריות ומאיפה לי לדעת אם שיריו של רוברט פרוסט כלל יהיו בבחינה?

אני לא מצדיקה התנהגות זו. אני חושבת שטוהר המידות הוא אחד מהערכים החשובים ביותר בכל מסגרת לימודית, וערך זה משקף המון מבחינתי על יושרו וטיבו של האדם. עם זאת, אני יכולה להבין את הצורך באותה עזרה חיצונית, ובמקרה המדובר – ההדלפה של רכז הבגרויות את הבחינה. הרי, כולנו רוצים להצליח, וברגעים כאלה נדמה שזוהי הדרך היחידה.

כפי שכתבתי בטור הדעה הקודם שלי, המסגרת חולה מיסודה. עם זאת, אני באמת מאמינה שבמקרה הזה התשובה לא כל כך רחוקה. אם במקום לבזבז סכומי עתק על הדפסת הנוסחים שונים של הרפורמה החדישה של שר החינוך שמתחלף כמעט כל שנייה, אפשר להשקיע לקראת עונת - הבגרויות לסדנאות לכל התלמידים בנושא אסטרטגיות למידה. אני מאמינה שבעזרת למידה נכונה, מדודה, יותר קשיבות ופחות תנודות במערכת-החינוך עצמה, נוכל לשנות, ולו במקצת, את המצב הנורא.