זה כבר נמאס: כולנו לומדים, כולנו נבחנים וכולנו חורשים למבחנים ולמבחני הבגרות הקשים שיש לנו בתקופה שכזאת. אבל הדבר שהכי מבאס אותי בכל התקופה המעצבנת והלחוצה הזאת ממילא, הוא שעות מבחני הבגרות. הנה דוגמה - הבגרות הראשונה שרוב התלמידים בכיתה י' ניגשים אליה היא בחינת הבגרות בעברית שאלון א'.

בחינת הבגרות הזאת כוללת טקסט מרכזי ושני טקסטים נלווים ואחר כך נדרשים התלמידים לענות על שאלות בהבנת הנקרא, שאלות על אוצר מילים ושאלות בנושא תחביר. סך הכל שעתיים וחצי של בחינה מתישה מאוד, לא כולל תוספת זמן. אז איך ייתכן שבחינה כזאת מתחילה בשעה 17:00? 

עוד במדור החדשות של פרוגי:

• "הבנתי שיש הגיון בכתבה / זה מראה אותנו כחברה"
• למה יש הפרדה מגדרית בשיעורי ספורט?
• בשיא לחץ הבגרויות: קרקס הוקם סמוך לתיכון
  

כתלמיד כיתה י', אני מכיר ויודע מה זה לחץ. מפעילויות חברתיות ועד להתחייבויות (לא רק של משרד החינוך) שיש לנו בחיים, אנחנו יודעים מה זה לחץ. הבית הספר מוסיף המון, ההורים שחושבים שיש לנו כוח לעזור להם על המחשב או לאיזה משהו בעבודה שלהם ובנוסף אנחנו גם נוער שיוזם ורוצה להתפתח ולעסוק דברים מעבר ללימודים. אבל בכל זאת, למבחני הבגרות רובנו משתדלים להתכונן לימודית ומנטלית. 

מבחנים אלו משפיעים לנו המון על העתיד. כאשר אני מגיע למבחן שמתחיל בשעה 17:00 אחר הצהריים והעובדה שאני מסיים את מבחן הבגרות רק בסביבות השעה 21:00, מתישה עוד יותר מהמבחנים עצמם, שגם ככה מעייפים מאוד. אני לומד למבחני הבגרות האלו שעות על גבי שעות, ואני רוצה להגיע למבחן כמה שיותר מרוכז כדי להוציא את הציון הכי גבוה שאני יכול. 

כל מה שאני רוצה זה להצליח, בערך כמו כל תלמיד אחר במערכת. אני חושב שכל ניסיונות הרפורמה הנואשים לתקן את המצב, סתם מעייפים. אם כל כך חשוב לשר החינוך, שי פירון, שנצליח, למה הוא לא נותן לנו את הכלים הדרושים לכך? אם לומר את האמת, כל מה שאני מקווה זה לעבור את המבחנים הללו בקלות עד כמה שאפשר, והתחושה שלי בתור תלמיד היא שכולם מנסים להכשיל אותי.

לדעתי, הזמן המתאים ביותר לקיום מבחני הבגרות הוא שעות הבוקר. החלטה זאת כרוכה בכמה סיבות: אולי זה יגרום לתלמידים לישון רגיל לפני הבגרות ולא להגיע לשעות הלילה המאוחרות בשביל לסיים את החומר ואולי לא. מה שבטוח, זה יעזור לי להתמקד בבגרות ולא לחשוב על המיטה החמה, כי בינתיים, שעות הבגרות רק מצדיקות את המחשבה הזאת.