אני כמעט לא מכירה אנשים שקמים ב-7:00 בבוקר מבלי להיות עייפים, או עם תלונות על השעה. רוב בני הנוער מתעוררים בין השעות 9:00-10:00 בבוקר כשהם לא הולכים לבית הספר. כאשר הבגרות בשעה מאוחרת, נותר להם זמן להתעורר, לאכול, להירגע ואם הם ממש לחוצים אז לעבור על החומר ברפרוף לקראת המבחן. אז למה שיקמו מאוחר, כנראה ישכחו משהו ויהיו עייפים? עדיף להשאיר את השעות המאוחרות.

עוד במדור החדשות של פרוגי: 

•  "הבנתי שיש הגיון בכתבה / זה מראה אותנו כחברה"
• "שיעורי ספורט הם מנגנון חברתי שמנציח את נחיתות האישה"
• מרגש: נפטר מסרטן ולווה בדרכו האחרונה על ידי גיבורי על

בנוסף, קורה לפעמים שיום לפני הבגרות, לא מספיקים ללמוד, כי בדיוק צץ משהו חשוב או שסתם פשוט לא מצליחים להתרכז בלמידה. הבוקר הוא זמן מושלם בשבילנו ללמוד, לעשות עוד חזרה אחרונה על דברים מסוימים לפני הבחינה, שיכולים לשדרג בכמה נקודות את הציון. מלבד זאת, אני ממש לא הטיפוס של בוקר. בשבילי בוקר מתחיל ב-17:00. לכן, הכי טוב בשבילי להתעורר בשעה שאני אוהבת, להגיע הכי ערנית ונמרצת לבגרות. 

אין ספק, שלבחינות בשעה מאוחרת יש גם צד שלילי. בשביל הבגרויות אנחנו מבטלים את כל פעילות אחר הצהריים שלנו, אבל כמעט תמיד בכל מקום מקבלים את התירוץ של "אני בתקופת בגרויות". מעבר לכך אני מאמינה שאם הבגרויות היו מתחילות בשעה מוקדמת יותר, היינו חוזרים הביתה עייפים, רוצים לישון ובכל מקרה היינו מבטלים את הפעילויות שלנו. לכן, עדיף כבר שנבחן בצהריים.

סיבה נוספת לכך שבחינות הבגרות צריכות להיות בשעה מאוחרת היא העובדה שפעמים רבות ניגשים תלמיד כיתה י"א - י"ב פעם נוספת לאותה בגרות שהם לא מרוצים מהציון שקיבלו בה בשעה שעברה. כך יכולים תלמידים אלו לסיים קודם כל עם הבחינות שהם חייבים לעשות ואחר כך לעבור בראש שקט ורוגע לבחינות שהם צריכים לשפר. 

אולי אצל הרבה אנשים המצב שונה, אבל שיא הריכוז שלי הוא דווקא בשעות הקטנות של הלילה, כך יש לי שקט ופוקוס ללימודים בלבד. אז אם כבר חרשתי את כל החומר עד השעה 4 לפנות בוקר, לא אוכל להתעורר בשעה מוקדמת. וכך גם לבחינה עצמה: אני אבוא הרבה יותר מסודרת ומוכרזת לשעות הצהריים המאוחרות מאשר לבוקר, וממש לא אכפת לי אם אני אשאר עד עשר בלילה להארכת הזמן שמגיעה לי, כי בכל מקרה שרפתי את היום בגלל הבגרות.