כששאלתי אנשים לפני צמד המשחקים נגד קפריסין ואנדורה האם לנבחרת שלנו יש סיכוי לעלות ליורו, אחת התשובות ששמעתי היו: "נעלה לפלייאוף אבל לא נעבור אותו". אבל היום, הראש כבר בצרפת, ביוני 2016. למה? כי "הנבחרת נראתה טוב נגד קפריסין ואנדורה, ובוסניה רק עם 2 נקודות". אז התקשורת מנסה לעודד אותנו, ומספרת לנו שבוסניה לא נראית טוב. אף אחד לא טרח להגיד לנו שבוסניה שלטה בצורה מוחלטת במשחק נגד בלגיה.

עוד במדור הספורט של פרוגי:

• רוצים גם אתם לכתוב על ספורט? היכנסו ל-Kick
• פרמיירליג: מי הן הקבוצות המפתיעות של העונה?
• ליגת העל לנוער: משחקי המחזור ה/5

אז קודם כל, למה ציפינו מהמשחקים נגד קפריסין ואנדורה? שנפסיד? שנעשה תיקו? הרי שתיהן נבחרות של דייגים בלשון המעטה. זו בושה שבכלל ספגנו נגדן. ועוד אנחנו מתלהבים וחוגגים. אז מצד אחד זה טוב וכיף להתחיל את הקמפיין, עם שני ניצחונות קלילים - אבל בתכל'ס, בכל דרך שהיא היינו אמורים לנצח אותם. קפריסין ואנדורה לא באמת פייבוריטיות לעלות ליורו, הן לא הנבחרות שאיתן נתחרה על כרטיס ההעפלה. אז לחגוג זה טוב והכל, ומותר להיות באופוריה עכשיו, אבל ב-16.11 בוסניה מגיעה לסמי עופר, ואם נגיע שאננים, נישאר באופוריה או נחשוב שבגלל שבוסניה הפסידו לקפריסין ואנחנו ניצחנו אותה אנחנו יותר טובים - נקבל בראש. וזה לא יהיה נעים.

ממי אנחנו כן צריכים לפחד? מאף אחת. יש לנו נבחרת בסך הכל טובה. אמנם אצלנו לא משחק אף כוכב כמו שמשחקים בבלגיה (הזארד, קורטואה, קומפאני), בוסניה (פיאניץ ,דז'קו) ו-ווילס (בייל, רמזי), אבל הוכחנו שאנחנו לא צריכים כוכבים כדי לתת פייט לגדולות של אירופה, ואני מתכוון אפילו לשתי תוצאות התיקו שהשגנו עם פורטוגל בקמפיין הקודם. עם הרבה אופי, הרבה אמונה ועם קהל שנותן אווירה מחשמלת, אפילו רונאלדו לא הצליח לנצח אותנו.

כדי לנצח את בוסניה, נצטרך בראש ובראשונה להשתלט על האמצע. אם היה משהו שבנבחרת לא הצליחו לייצר נגד קפריסין זה היה בעיקר הנעת הכדור, והמשחק הסובלני. כי כשנשתלט על הכדור אז נוריד קודם כל את האיום על השער שלנו בצורה דרסטית, ונגביר את סיכויינו לכבוש שערים. אבל פה הבעיה של הנבחרת, או של אלי גוטמן. המאמן זימן רק שני קשרים מרכזיים (נאתכו וביטון) כאשר הוא הציב נגד קפריסין את ייני בתור קשר אחורי, אבל ייני הוא לא השחקן שמניע את הכדור מרגל לרגל. לעומת זאת, אלברמן וראדי היו עושים זאת טוב בהרבה.

הנבחרת צריכה לשחק במערך של 4-5-1 כאשר בקישור משחקים שלושה קשרים מרכזיים (למשל: נאתכו, ביטון וראדי), בכנפיים ישחקו זהבי ובן חיים והחלוץ המרכזי הוא כמובן עומר דמארי. אז נכון, מערך זה פוסל שיתוף של עוד שחקן התקפה (ורמוט/רפאלוב), אבל נגד בוסניה לא משנה כמה יהיו בהתקפה, כי לא נצליח לתקוף בלי להשתלט על האמצע. אנו האוהדים, כמובן שרוצים רק לראות התקפה, התקפה והתקפה - אבל אם חושבים בהיגיון, מבינים שזהו הדבר הנכון שצריך לקיימו. גוטמן, לתשמות ליבך.

לגוטמן הולך להיות כאב ראש חיובי לבחירת הסגל למשחק מול בוסניה כאשר בניון, ראדי, אלברמן, בוזגלו, בן בסט, עזרא ועוד רבים, מתחננים לתפוס מקום ולכולם מגיע. אז במקום לזמן את אליניב ברדה, בן שהר וחאתם עבד אל חמיד בגלל משחק אחד טוב, הרבה יותר נכון יהיה לזמן את השחקנים שמופיעים תמיד, ולא רק למשחק אחד.