כל ילד בן שבע יוכל לספר לכם את כל הפרטים בעבר בהווה וגם לנבא את העתיד, על ליונל מסי. העובדה כי מסי שבר את שיא הכיבושים של כל הזמנים בליגה הספרדית לא מפתיעה: היה ברור שזה יקרה, רק מה שמפתיע זה שזה הגיע כל כך מוקדם, כבר בגיל 27, עשר שנים בלבד מאז התחיל בכיבוש ספרד והעולם.

עוד במדור הספורט של פרוגי:

• מי הם חמשת הטניסאים הגדולים בהיסטוריה?
• נוער: בית"ר ירושלים גברה על מכבי תל אביב, 2/0 לחיפה
• ליגת העל לנוער: משחקי המחזור ה/8

אז נתחיל מההתחלה. לא הרבה יודעים שמסי נקרא על שם הזמר ליונל ריצ'י, אותו הוריו של מסי העריצו כשהקטן נולד. מאז, אפשר לראות שליונל הצעיר חיקה את ריצ'י באופן שרק הוא יודע: ריצ'י שבה את לב העולם באמצעות מוזיקת רוק – אבל רוק רך ועדין, כזה שערב יותר לשמוע, מוזיקת פופ, שגורמת לכולם לקפוץ קצת מהכסא, ומוזיקת נשמה, שלא כולם יכולים להעריך, אבל מי שכן יכול רק להשתאות ממנה.

כך מסי הצעיר גנב את ההצגה מכל שאר כדורגלני העולם. מכונת שערים, אבל לא כמו חלוץ חוד שמחכה לכדור ובועט לשער ריק. לא, הוא מייצר את השערים שלו בצורה שקטה, מוצא את הפירצה, ומצליח להכניע את השוער וההגנה בשקט הנפשי והכישרון האדיר שבו. הוא מצליח להקפיץ את הקהל באיצטדיון ואת אלה שיושבים על הספה, כל פעם שהוא מקבל את הכדור אפשר לצפות שיקרה משהו בלתי צפוי, הנגיעה המיוחדת, הסיבוב הנוסף, התרגיל החדש, כולם בקצה המושב שלהם, מחכים למשהו.

ומה יש יותר מזה? השקט מחוץ למגרש, דומה לשקט בתוך המגרש לעתים. כמו שיר שקט שבא ממקום עמוק בפנים, מסי יכול להיות שקט כל המשחק אבל הוא יידע איך להגיע לרגע השיא הזה שכולם מצפים לו. כמו בכל שיר טוב, לא משנה עד כמה הוא שקט, הוא יכול להתפרץ ולקחת את כל הקהל איתו, כולם ישירו יחד איתו, יריעו לו, יבינו שכל ההופעה השקטה על הבמה או על המגרש, שווה רק בשביל הרגע הזה.

כתבה זו לא נכתבה על ידי מעריץ של מסי או אפילו אחד שיבחר לצפות במשחק שלו או של ברצלונה בלי שיהיה לו עניין אחר באותו משחק. ההשוואות של מסי לשחקנים גדולים אחרים אינם רלוונטים בשאלה מי הגדול ביותר. ההשוואה של מסי לאמן אחר, בז'אנר אחר, מוסיפה לטענה הזו. האם אפשר להגיד שזמר אחד הוא הטוב בעולם, כאשר יש המון אחרים שיוצרים את אותו הדבר שקוראים לו מוזיקה, שיכולים להגיד אחרת?

הכדורגל לא כל כך שונה. שיא של 253 שערים בליגה הספרדית אינו הקריטריון לשחקן הטוב בעולם. אולי שוער שהציל 350 שערים ראוי לתואר הזה. שחקן קישור שבישל 200 שערים אולי זכאי להיקרא הטוב בעולם גם כן, במיוחד אם הוא הוסיף כמה שערים בעצמו. מה עם השחקן המהיר בעולם או בכלל השחקן עם הכי פחות כרטיסים ועבירות? הרי הוא משחק את המשחק הכי חוקי שיש. כל אחד יכול להיות הכי טוב במה שהוא עושה, אבל להכליל לעומת כולם, זה דבר שאסור לקרות.

שילוב מספר דברים שונים ששחקן כדורגל יחיד מסוגל לעשות, זה כבר עניין אחר. להבקיע שערים, לבשל אותם וגם להיות מהיר, חד ובעל טכניקה מעולה עם הכדור. שחקן שמשנה משחק תוך רגע, מוביל את הקבוצה, מחלץ כדורים ומשחרר אותם מהר. אחד שמבשל שערים, שולח מסירות ארוכות ומדויקות ועוצר את התקפות היריב ונותן מנוחה להגנה שלו. אלה שחקנים שראויים להיות קרובים לתואר השחקן הכי טוב. הבעיה היא שיש כמה "הכי טוב" בכדורגל, ובתקופות שונות. בעיה נוספת היא הגיאוגרפיה – איפה השחקנים משחקים ובאיזו סביבה. פרמטרים שונים שאי אפשר להתעלם מהם בבחירת השחקן הטוב בעולם.

אין ספק שמסי יכול להיכלל ברשימת הטובים ביותר, אך הוא יימצא שם עם עוד רבים אחרים שעזרו להציב את הכדורגל במקום שהוא נמצא בו היום, מבחינת הפופולריות שלו בעולם. כשמדברים על הכישרון עצמו ויכולת הכדרור, מסי נמצא שם בטופ, אבל גם מראדונה וג'ורג' בסט יהיו שם. בנוגע להבקעת שערים, אלן שירר הוא גדול הכובשים בליגה האנגלית, קלוזה גדול הכובשים בגביעי העולם וראול בראש הטבלה בליגת האלופות, כשמסי עצמו ורונאלדו בעקבותיו. בפרסום ויחסי ציבור, ככל הנוגע לשחקני הווה ועבר, דייויד בקהאם נמצא בליגה משל עצמו. אין מסקנה חד משמעית כשמדברים על השחקן הכי טוב, הכי משפיע, והכי מוכר בעולם.

המטרה של כל שחקן כדורגל כמו כל אומן מוזיקה אינה רק להיות הטוב ביותר, האהוב ביותר. המטרה היא לעזור לגרום לענף עצמו להיות הטוב ביותר, המוכר ביותר והאהוב ביותר. ליונל ריצ'י אמר שאם היתה לו מורשת, אז היא תהיה "תנו למוזיקה להמשיך להתנגן". אני בטוח שמסי יסכים כגדול הכובשים בליגה הספרדית, שהמטרה העיקרית, המורשת העיקרית שלו ושל כל שחקן כדורגל בעולם, היא לתת למשחק להמשיך להיות משוחק בדרך הראויה ביותר, הטובה ביותר, והמהנה ביותר שיש לכדורגל להציע. שחקן ששם את זה כמורשת שלו, הוא השחקן הטוב בעולם.