העונה בליגה הטובה בעולם הסתיימה כשהמצב בטבלה הוא כזה: צ'לסי אלופה במקום הראשון עם 87 נקודות, מנצ'סטר סיטי שנייה עם 79 נקודות, ארסנל שלישית עם 75 נקודות, מנצ'סטר יונייטד רביעית עם 70 נקודות, טוטנהאם הוטספר חמישית עם 64 וליברפול מתחתיה במקום השישי עם 62 נקודות.

עוד בערוץ הספורט של פרוגי:

• דו"ח הליגיונרים: גרשון וסייף חוגגים אליפות היסטורית
• מרגש: למפארד וג'רארד נפרדו מהפרמיירליג עם שערים
• גונדוגאן לאן? חברתו של הקשר זרקה רמז עבה לגבי עתידו

מי הוא השחקן המצטיין של העונה?

אדן הזארד / הוא אמנם רק בן 24, אך זה לא במפתיע זכה הבלגי העונה בתואר שחקן השנה באנגליה. הקשר השמאלי היה אחד השחקנים החשובים במכונה שבנה מוריניו בצ'לסי, עם 14 שערים ו-9 בישולים. התפוקה שלו אמנם זהה לשנה שעברה, אך העונה הזארד קיבל יותר דקות, הראה יותר בגרות על המגרש, ושיחק תפקיד יותר חשוב בקישור של הבלוז – הוא שחקן הקישור שקיבל את מספר הדקות הרב ביותר ממוריניו, הוא מקום שני בקבוצה מבחינת מסירות מפתח, והוא שחקן הקישור בצ'לסי שכבש הכי הרבה העונה. הזארד הצעיר לא פוחד לקחת על עצמו אחריות, העונה הוא עושה הכי דריבלים בליגה, ובנוסף הוא הווינגר עם מספר המסירות הממוצע הגבוה בליגה.

סרחיו אגוארו - כבר בגיל 26, סרחיו אגוארו הוא אחד הסקוררים היציבים באירופה, אך העונה, 26 שערי הליגה שלו שברו את שיאו האישי (23 שערים בעונת 2011/12). מלבד מספר הכיבושים המדהים, אגוארו הוסיף העונה עוד שבעה בישולים, שהפכו אותו לחלוץ שמבשל את מספר השערים הגבוה ביותר בליגה. במשחקים של סיטי, השליטה שלו בכדור הייתה מדהימה, הוא רץ עם הכדור והניע מהלכים כשהיה צורך, ועמד ברחבה בזמן הנכון כדי לכבוש עוד שערים. חשוב לציין, שהמספרים המרשימים של אגוארו, הושגו כאשר הוא נעדר חודש שלם מהליגה בעקבות פציעה, וייתכן שאם סיטי היו זוכים באליפות, כנראה אגוארו היה זה שזוכה בתואר הנכבד – "שחקן השנה".

ססק פברגאס - הקשר הספרדי חזר לאנגליה אחרי שלוש עונות בספרד, ואיזו עונת קאמבק זאת הייתה! פברגאס בן ה-28 ניהל את מרכז הקישור של האלופה, צ'לסי, ונתן עונת שיא עם 18 בישולים. 18 הבישולים של פברגאס הפכו אותו לשחקן היחיד בתולדות הפרמייר ליג שבישל למעלה מ-15 שערים בשתי עונות שונות. כבר מהרגע הראשון העונה פברגאס השתלב במערך של צ'לסי, והבישולים שלו מזינים בעיקר את שני הכובשים המצטיינים של הקבוצה - קוסטה והזארד. פברגאס בישל לקוסטה שישה שערים העונה, ואילו להזארד בישל ארבעה. אין בליגה עוד שחקן שבישל לחבר קבוצתו שישה שערים, חוץ מפברגאס – הישג מרשים לכשעצמו.

 מצטיין העונה שלנו: אדן הזארד

מי השחקן המאכזב של העונה?

מריו באלוטלי - המקרה הקלאסי של כישרון ברגליים, אבל בלאגן בראש. האיטלקי בן ה-24 הראה בהרבה הזדמנויות את יכולת הבקעת השערים שלו, בעונה הקודמת במילאן הוא הרשים עם 18 שערים ושישה בישולים בכל המסגרות, אך מנגד הצרות והבעיות לא הפסיקו לרדוף אותו – הצתת הבית של עצמו, אלימות נגד שחקנים והשלכת חצים על נער, הן רק חלק מהשערוריות שבאלוטלי הסתבך בהן. בכל זאת, בעקבות העונה הטובה במילאן, ברנדון רודג'רס האמין כי הוא יצליח לסדר את הראש של "סופר מריו", וסוף סוף לנצל את הכישרון הענק שיש לו.

לצערה של ליברפול, זה לא קרה, והעונה הזאת הייתה העונה הגרועה של החלוץ האיטלקי, אולי מאז שעלה לבוגרים.
שער בודד – זה מה שמריו באלוטלי נתן השנה, תמורה מאוד נמוכה עבור השחקן שעלה לליברפול 17.6 מיליון פאונד. החלוץ כבר לא משותף במשחקים, מאמנו כבר אומר שהוא לא מתאים, והשמועות למעבר לליגה קטנה יותר כמו הברזילאית או ה-MLS, התחילו לזרום.

רדמאל פלקאו - לפני שנתיים היה החלוץ הקולומביאני איימת הבלמים באירופה. "אל טיגרה" היה מלך השערים של הליגה האירופית בשתי קבוצות שונות (פורטו ואתלטיקו מדריד) ועזר לשתיהן לזכות בתואר האירופי הנחשק. בעונת 2012/13 פלקאו הדהים עם מאזן מטורף של 28 שערים ב-34 משחקים, וכמובן שכל קבוצות העל של היבשת רצו להחתים אותו על חוזה אצלם. בסופו של דבר, פלקאו בחר בכסף הגדול מאשר בהצלחה הקבוצתית, וחתם במונאקו – העולה החדשה לליגה הצרפתית. בינואר 2014, נפצע החלוץ לחצי שנה, ואת הכושר של לפני הפציעה הוא לא הצליח לשחזר.

בפתיחת העונה הנוכחית, פלקאו עבר בהשאלה למנצ'סטר יונייטד, וגם שם לא הצליח לחזור לכושר שלו מהתקופות הטובות. להפך, פלקאו היה כמעט שקוף על המגרש, וגם כשהגיע למצבים הוא לא הצליח לנצל אותם. "אל טיגרה", שהיה אמור אחד החלוצים הדומיננטיים העונה בליגה, כבש רק ארבעה שערים ומצא את עצמו משחק בקבוצת המילואים. כל קשר בין החלוץ החלש ששיחק העונה במנצ'סטר יונייטד, לבין פלקאו האימתני שכבש 28 ו-24 בשתי עונות באתלטיקו, הוא מקרי בהחלט.

המאכזב שלנו: רדמאל פלקאו

 מי הוא פריצת העונה?

הארי קיין – בעונה שעברה, הארי קיין הצעיר היה שחקן בקצה הספסל של טוטנהאם הוטספר. הוא שותף רק בעשרה משחקים, ברובם כמחליף, וכבש שלושה שערים. גם קיין עצמו לא היה מאמין אם היו מספרים לו, שבתום העונה הבאה הוא יהיה אחד החלוצים החמים של הליגה האנגלית. העונה הסתיימה, והארי קיין סגן מלך השערים בליגה עם 21 כיבושים, חמישה שערים פחות מאגוארו. ההצלחה של קיין לא נעלמה גם מעינו של מאמן הנבחרת, רוי הודג'סון, שזימן אותו לנבחרת. כבר בנגיעה הראשונה של החלוץ האנגלי החלטתו של הודג'סון השתלמה, וקיין הלוהט שלח כדור לרשת. ההצלחה שלו העונה הייתה כל כך גדולה, שהוא היה מועמד לתואר שחקן השנה בליגה.

פרנס קוקולין / הקשר האחורי בן ה/24 הוא מסוג השחקנים שלא נראים בסטטיסטיקה – אין לו גולים או בישולים. הוא גם לא בולט במשחק – הוא לא מרים הרמות מדהימות, או עושה דריבלים מרשימים. אבל בכל זאת, קוקלין הוא אחד השחקנים החשובים לארסנל העונה, ואחד הגורמים המשמעותיים להצלחה של הקבוצה. קוקלין הצרפתי אומנם אפור, אבל הוא רץ הרבה, נלחם, חוטף, בולם ומייצב את הקבוצה. קוקלין התחיל את העונה בכלל בליגת המשנה, בצ'רלטון של גיא לוזון, בינואר החליט ארסן ונגר להחזיר את הצרפתי לקבוצה. ההשתלבות הייתה מדהימה, קוקלין במקום הראשון בליגה בחטיפות, מקום שלישי מבין הקשרים בהרחקות ובמקום שישי בליגה באחוזי טאקלים מדויקים.
מי היה מאמין שהקשר האחורי ששיחק העונה בליגת המשנה, הפך להיות אחד הקשרים האחוריים היציבים בליגה?

 פריצת העונה שלנו: הארי קיין

מי הקבוצה המפתיעה של העונה?

סאות'המפטון - את עונת 2009/10 התחילה סאות'המפטון במינוס עשר נקודות בליגה השלישית באנגליה. תוך שלוש שנים, בסנסציה שהדהימה את אנגליה, הקבוצה המפוררת, שהתדרדרה עד לליגה השלישית בגלל בעיות תקציביות, עלתה שתי ליגות בשלוש שנים והגיעה לפרמייר ליג. זה היה נראה בלתי אפשרי שהקבוצה שעד לפני שתי עונות שיחקה בליגה השלישית, תתחרה עם קבוצות ענקיות כמו צ'לסי ומנצ'סטר יונייטד. אבל אצל סאות'המפטון אין דבר כזה בלתי אפשרי, בעונה אדירה מאוריסיו פוצ'טינו הוביל את הקבוצה אל המקום השמיני בליגה, אך כמובן שאת ההצלחה הענקית הזאת לא פספסו הקבוצות האחרות, ובתום העונה הקבוצה איבדה עשרה משחקניה, ואת מאמנה לקבוצות שונות באנגליה.

בתגובה, "הקדושים" הכניסו את היד לכיס והביאו הרבה שחקנים מוכשרים – פרייזר פוסטר שהיה אחד השוערים היציבים העונה בליגה, גרציאנו פלה שכבש 11 שערי ליגה, ראיין ברטרנד שבא מצ'לסי, ובעזרת משחק טוב משני צידי המגרש, היה המגן השמאלי הטוב בליגה השנה, דושאן טאדיץ' וסאדיו מאנה ששרפו את האגפים והשיגו ביחד 11 שערים ועשרה בישולים, וכמובן המאמן רונאלד קומאן שניצח על התזמורת.

בנוסף, צריך לתת קרדיט גדול גם לטובי אלדרווילדר, נתן קליין וחוסה פונטה, שהעלו רמה בהגנה השנה, וגרמו לכך שהקבוצה היחידה שספגה פחות מסאות'המפטון היא צ'לסי. היכולת הנפלאה של השחקנים הספיקה להם כדי להגיע למקום השביעי, ולהלחם על אירופה.

סוונסי סיטי - כשמסתכלים על הסגל של הקבוצה הוולשית הקטנה, אין אף שם של כוכב. הקבוצה של גרי מונק היא דוגמה קלאסית של מקרה שבו השלם גדול מסך חלקיו. מסע רכש סולידי בקיץ, הביא את פביאנסקי שמציג יכולת טובה ויציבה העונה, את סיגורדסון שמנהל את מרכז המגרש, עם שבעה שערים ועשרה בישולים. גם בפיטמבי גומיס – שאמנם לא כבש הרבה, אבל ששת השערים שלו תרמו לקבוצה לא מעט. בנוסף, קי סון יונג שחזק מהשאלה תרם שמונה שערים ממרכז הקישור, ווילפריד בוני שהיה הכוכב של הקבוצה כבש תשעה שערים לפני שעבר למנצ'סטר סיטי בינואר, וג'ק קורק, אשלי וויליאמס ופדריקו פרננדס מנהלים את משחק ההגנה ביציבות וחכמה.

הקבוצה המפתיעה שלנו: סאות'המפטון

מי הקבוצה המאכזבת של העונה?

מנצ'סטר יונייטד - למרות העלייה מהמקום השביעי למקום הרביעי, העונה של מנצ'סטר יונייטד עדיין תיחשב כאכזבה. מסע הרכש של השדים האדומים היה היקר באירופה הקיץ. במסגרתו הובא גם אנחל די מריה, גיבור ה-"לה דסימה", שאמנם הפגין יכולת גבוהה העונה ובישל עשרה פעמים, אך היכולת היא לא אותה יכולת שהראה בריאל מדריד.
ההתקפה של יונייטד הייתה נראית ההתקפה האימתנית בליגה, עם רוני, ואן פרסי ופלקאו.

בסופו של דבר, רוני הוסט לעמדת הקשר המרכזי, על פלקאו כבר דובר, ו-ואן פרסי, שהציג יכולת טובה בתחילת העונה, והגיע לינואר עם תשעה שערים, נפצע פעמיים והחמיץ שלושה חודשי משחק. בגלל ההשקעה בהתקפה (פלקאו ודי מאריה) ובקישור (אנדר הררה ודיילי בליינד – ההצלחה הגדולה של ואן חאל העונה), ההגנה נותרה חלשה, ועקב פציעות היו משחקים בהם בלמים חלשים וחסרי ניסיון כמו טיילר בלאקט ופאדי מקנייר נאלצו לפתוח. בנוסף, חוץ מרוחו וג'ונס, אין ליונייטד בלמים ברמה גבוהה, אוונס וכריס סמולינג עושים הרבה שטויות כשהם על המגרש. בשורה התחתונה, יונייטד אמנם יסיימו במקום שיוביל אותם לליגת האלופות, אך הציפיות היו הרבה יותר גבוהות ממקום רביעי.

ליברפול - בעונה הקודמת, זה היה נראה שאחרי 24 עונות, הקבוצה עומדת סוף סוף לקחת אליפות, אך בסופו של דבר הם נכשלו ממש לפני קו הסיום ומנצ'סטר סיטי לקחה את האליפות. בסיום העונה, הכוכב הענק של הקבוצה – לואיס סוארס, עזב לברצלונה, ולקבוצה נותר הרבה מאוד כסף לרכש. כתחליף לסוארס, הובאו באלוטלי ולמבארט, על באלוטלי כבר הורחב, וגם למבארט נכשל, כאשר הצליח לכבוש רק שני שערים בודדים כל העונה. ליברפול החליפה חלוץ של שלושים ואחת שערי ליגה בעונה, בצמד חלוצים של שלושה שערי ליגה בעונה.

דניאל סטארידג', שכיכב בהתקפה בעונה שעברה, היה פצוע לתקופה ארוכה במהלך העונה ושותף רק ב-12 משחקים בהם כבש ארבעה שערים. בסופו של דבר, החלוצים של ליברפול כבשו שמונה שערים בלבד העונה, לעומת 53 בעונה שעברה. החיסרון בחלוצים איכותיים פגע קשות בתפוקה של ליברפול השנה, ומבין ששת המקומות שמובילים לאירופה, ליברפול, המדורגת חמישית בטבלה, כבשה הכי מעט שערים. בנוסף, ליברפול ניסתה להביא רכש צעיר ומבטיח, שלא פרח העונה - אלברטו מורנו, אדם ללאנה, לזאר מארקוביץ' ואמרה צ'אן. מרקוביץ' הביא תמורה כמעט אפסית – שני שערים ובישול ב-19 משחקים, ללאנה תרם הרבה פחות ממה שצופה ממנו, עם 4 שערים ו-3 בישולים בלבד ב-25 משחקי הליגה שלו, צ'אן ומורנו סיפקו שנה בינונית בהגנת הקבוצה. אם הצעירים של ליברפול לא יעלו רמה ויראו את מה שצופה מהם, ייתכן מאוד שגם בשנה הבאה ליברפול תהיה מועמדת בקטגוריה הזאת.

ניוקאסל יונייטד - הסגל של ג'ון קרבר הוא סגל שמתאים לקבוצת אמצע טבלה, ולא לקבוצה שנלחמת על חייה נגד הירידה. הקבוצה התחזקה בדריל יאנמאאט, מגנה של נבחרת הולנד, ברמי קבאלה הקשר ההתקפי המצוין של מונפלייה, בחלוצים עמנואל ריבייר וסים דה יונג, ובג'ק קולבאק שבא בהעברה חופשית. למרות החיזוקים, מרכז ההגנה של ניוקאסל היה החלש בליגה, קולוצ'יני, ווליאמסון, ודאמט נתנו הופעות עלובות העונה בליגה, ונשאלת השאלה האם באמת יש להם מקום בליגה הזאת. בנוסף, שני החלוצים שהובאו, ריבייר ודה יונג, לא הצליחו לכבוש אפילו שער אחד. לבסוף, ניוקאסל ניצלה במזל גדול ונשארה בליגה, אך בעונה הבאה החריש והשינוי הגדול בסגל מתבקש.

הקבוצה המאכזבת שלנו: מנצ'סטר יונייטד